הפסולת נערמת ברחבי הארץ, והצוות שאמור לטפל בה מעולם לא התכנס
באוצר לחצו להקים רשות פסולת עצמאית ולא פוליטית. השרה להגנת הסביבה התנגדה, אבל הסכימה לוועדה בין־משרדית שתגבש עקרונות. בינתיים הוועדה לא התכנסה, ובמשרד להגנ"ס טוענים שהם "מקדמים החלטה חדשה". האוצר: ניסינו לכנס את הצוות
הוועדה הבין־משרדית, שאמורה לעסוק בחוק המסגרת לטיפול בפסולת בישראל, מעולם לא התכנסה – כך עולה מבדיקת כלכליסט. בחודש פברואר, כך לפי חוק ההסדרים האחרון, אמור היה המשרד להגנת הסביבה, בראשות עידית סילמן, להגיש חוק מסגרת לטיפול בפסולת, אולם לפי הבדיקה, הוא לא טרח לכנס את הוועדה שאמורה לעסוק בנושא אף לא פעם אחת. וזאת בעוד שמשאיות משתרכות בתורי ענק מחוץ לאתרי ההטמנה ההולכים ומתרחבים, ותשתיות אחרות לטיפול בפסולת – כמעט שאינן בנמצא. למעשה, 80% מהפסולת מסיימת את דרכה בקבורה באדמה בשל כישלון ארוך שנים של המשרד להגנת הסביבה, שלא מצליח להתמודד עם הבעיה. כעת נראה שגם צעדים קטנים יותר, שנועדו לאסדר את השוק ואליהם התחייב המשרד – לא מתבצעים.
הרשויות המקומיות בישראל מטפלות בכל שנה ב־6.3 מיליון טונות פסולת. לפי ההערכות, עד סוף העשור הבא תגדל הכמות לעשרה מיליון טונות. כדי לנסות להתמודד עם הבעיה המחמירה, ביקשו אנשי משרד האוצר להוציא את תחום הפסולת מהמשרד להגנת הסביבה ולהקים רשות פסולת עצמאית שתתנהל ללא שיקולים פוליטיים. מדובר במודל הדומה למתכונת שבה פועלת רשות המים. למרות שמדובר ברעיון שקודם בעבר על ידי הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה, השרה סילמן התרעמה על כך ולא הסכימה לאשרו בשום אופן. באוצר התקפלו, והסתפקו בהצעת מחליטים דלה למדי, שקבעה כי יוקם צוות בראשות המשרד להגנת הסביבה, יחד עם אגף תקציבים, הממונה על התחרות, המועצה הלאומית לכלכלה ועוד, במטרה לגבש עקרונות מנחים לחוק מסגרת לפסולת.
היעד: הטמנה של 40% בלבד
המטרה הייתה להביא את רמת הטיפול בפסולת לזו המקובלת באיחוד האירופי או במדינות ה־OECD, בהן מטמינים בממוצע רק 40% מהפסולת העירונית. לפי הצעת המחליטים, אותו צוות נדרש לבחון את האסדרה המיטבית למשק הפסולת, ״לרבות רשות שתפעל במתכונת של משק כספי סגור, על בסיס מודלים מקבילים״.
למרות שהצעת המחליטים עברה בממשלה בסוף אוקטובר והצוות אמור היה להגיש תזכיר חוק בתוך ארבעה חודשים, הוא מעולם לא התכנס. מתגובת המשרד להגנת הסביבה אף נראה כי כינוסו לא באופק. כעת טוענים במשרד, כי הם פועלים לגבש הצעת מחליטים חדשה, וממתינים להסכמה עם האוצר כדי לקדם את אסדרת שוק הפסולת. זאת, למרות שהצעת המחליטים שעברה בממשלה הותירה בחוץ כמעט לגמרי את דרישות האוצר, לבקשת סילמן.
לעת עתה המשבר בענף הפסולת מחריף. כך, בין היתר, במטמנת אפעה בנגב, הקולטת כ־60% מהפסולת העירונית בישראל, נפתח תא הטמנה חדש. מוסדות התכנון כבר מקדמים תוכניות להרחבת אתרים קיימים בצפון וגם במרכז. לעת עתה, מקודמת הקמה של מספר אתרי השבת אנרגיה מפסולת, אולם מדובר בתהליך שעשוי להימשך גם לתוך העשור הבא.
כל שר משיק "אסטרטגיה"
בנוסף, המשרד להגנת הסביבה אף לא מקיים את חובתו החוקית להגיש דו"חות כספיים שישקפו באופן שנתי את פעילות קרן הניקיון. הדו"ח החצי שנתי והשנתי בנושא פעילות הקרן ל־2024 לא הוגש עד היום לוועדת הפנים של הכנסת. לפי החוק, על הנהלת הקרן לדווח פעמיים בשנה: לגבי המחצית הראשונה עד ל־30 בספטמבר, ולגבי המחצית השניה לא יאוחר מ־30 ביוני בשנה עוקבת. הדו"ח האחרון הוגש במארס 2025 והוא נוגע לשנת 2023. היועץ המשפטי של הוועדה, עו״ד תומר רוזנר, כינה זאת בדיון שנערך בסוף אפריל ״חוצפה״.
בישראל אין חקיקה מקיפה להסדרת הטיפול בפסולת בכלל, בניגוד למצב הקיים במדינות המפותחות. הממשלה מצידה מקדמת מעת לעת החלטות ממשלה הנוגעות לנושא, והמדיניות כולה נמצאת בידיים של המשרד להגנת הסביבה – הרגולטור האחראי. מדוע המשרד כושל בטיפול בפסולת? התשובה נעוצה בפורמט: השרים המתחלפים ביניהם נוהגים גם להחליף את מדיניות הפסולת ולהשיק ״אסטרטגיה״ משלהם, מה שיוצר קושי ברציפות תפקודית, בתחום הזקוק למדיניות לטווח רחוק בשל הצורך להקים תשתיות לאורך שנים.
האוצר: פנינו כמה פעמים
גם תקציבים שמוקצים מעת לעת לנושא, לא מנוצלים באופן מיטבי בשל הקושי של המשרד להגנת הסביבה להתמודד עם התחום. כך למשל, ב־2015-2009 קידם המשרד תוכנית של הפרדת פסולת אורגנית ברשויות המקומיות. הוקצתה תמיכה מכספי קרן הניקיון בהיקף של כ־500 מיליון שקל לכ־53 רשויות, אך בפועל הועבר להן כ־57% מהתקציב שהוקצה. התוכנית הופסקה ב־2015, וכיום רוב הרשויות שהצטרפו לפרויקט פרשו ממנו. רק שמונה רשויות עדיין מפרידות פסולת אורגנית.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: ״המשרד פועל ליישום מדיניות הטיפול בפסולת. מקודמות למעלה מ־20 יוזמות שונות של הקמה ותכנון מתקנים. כמסוכם עם האוצר, המשרד פועל להגשת הצעת מחליטים בהתאם למדיניות שגובשה. עם גיבוש ההסכמות ומתן המענה הראוי לנושאי הליבה יהיה ניתן להמשיך ולקדם את תכנון אסדרת שוק הפסולת לרבות חוק מסגרת לפסולת. המשרד הגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת את הדו"ח השנתי ל־2023. בקרוב יושלם ויוגש גם הדו"ח החצי שנתי ל־2024".
מהאוצר נמסר כי "לאור משבר הפסולת בו המדינה נמצאת, האוצר רואה חשיבות גבוהה באסדרת משק הפסולת. המשרד אף פנה למשרד להגנת הסביבה מספר פעמים במטרה למלא את החלטת הממשלה ולכנס את הצוות. משרד האוצר פועל מול כל גורמי העניין לרבות המשרד להגנת הסביבה על מנת להסכים על מתווה להסדרת המשק בהקדם האפשרי".
מארגון מגמה ירוקה נמסר: ״משבר הפסולת בישראל הולך ומחמיר מדי שנה עד שהפך לאיום לאומי. העובדה שהממשלה לא עומדת ביעדים ולוחות הזמנים שהיא עצמה קבעה לא רק מעידה על חוסר משילות מובהקת, אלא בעיקר על הפקרה פושעת שמסכנת את בריאותם של אזרחי ישראל. כך, נוסף למדיניות ההטמנה ההרסנית, השריפות הפיראטיות הפכו למכת מדינה שאחראית לרוב פליטות החומרים המסרטנים לאוויר שאנחנו נושמים. כפי שארגוני הסביבה חזרו והתריעו בפני השרה עידית סילמן והממשלה, ואף פירטו את הסכנות העולות מגרירת הרגליים בנושא, יש לכנס את הצוות ולקדם את החוק בהקדם המיידי – לפני שמשק הפסולת יקרוס סופית״.
