סגור
משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל, האחראי על ניהול המדיניות הפיסקלית של המדינה, תקציב המדינה, וגיבוש המדיניות הכלכלית הכוללת. המשרד ממלא תפקיד מרכזי בקביעת סדרי העדיפויות הכלכליים של הממשלה ובפיקוח על מערכות המיסוי, ההשקעות הציבוריות והמשק בכלל.

היסטוריה והתפתחות

משרד האוצר הוקם בשנת 1948 עם קום המדינה, ושימש כגורם המרכזי בניהול הכלכלה הישראלית. השר הראשון שכיהן בתפקיד היה אליעזר קפלן. לאורך השנים, המשרד עבר שינויים משמעותיים והיה מעורב בתהליכים כלכליים חשובים כמו המדיניות הכלכלית החדשה של 1962, הרפורמות בשוק ההון והפרטת חברות ממשלתיות.

מבנה ותחומי אחריות

משרד האוצר מחולק למספר אגפים ויחידות סמך, לכל אחד מהם תפקידים ייחודיים:
  • אגף התקציבים – אחראי על הכנת תקציב המדינה ופיקוח על ביצועו.
  • אגף החשב הכללי – מנהל את נכסי המדינה, את מערכות התשלומים והבקרה הפיננסית.
  • אגף הכלכלן הראשי – עוסק בניתוחים כלכליים ומספק תחזיות ונתונים כלכליים.
  • אגף השכר והסכמי עבודה – קובע מדיניות שכר במגזר הציבורי.
  • רשות המיסים – אחראית על גביית מיסים ישירים ועקיפים.
  • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – מפקחת על גופים פיננסיים, קרנות פנסיה וביטוח.

תקציב המדינה

אחד התפקידים המרכזיים של משרד האוצר הוא הכנת תקציב המדינה. התקציב משקף את סדרי העדיפויות של הממשלה בנוגע להוצאות והכנסות המדינה. הוא מאושר על ידי הכנסת ומשפיע ישירות על מגזרים כמו בריאות, חינוך, ביטחון ותשתיות.

תפקיד משרד האוצר בזמן משברים כלכליים

במהלך השנים, משרד האוצר מילא תפקיד מרכזי בניהול משברים כלכליים, כגון אינפלציה גבוהה, מיתונים עולמיים והתמודדות עם מגפות. דוגמה לכך היא המשבר הפיננסי של 2008, שבו המשרד פעל לשמירה על יציבות המערכת הבנקאית. בעת משבר הקורונה, משרד האוצר הפעיל תוכניות סיוע לעסקים, הרחיב דמי אבטלה והשקיע בתקציבים מיוחדים כדי למנוע קריסה כלכלית. מהלכים אלה השפיעו ישירות על התאוששות המשק והאצת הצמיחה לאחר המשבר.

השפעת המדיניות הפיסקלית על האזרחים

החלטות משרד האוצר משפיעות באופן ישיר על חייהם של אזרחי המדינה. מדיניות המיסוי קובעת את שיעור מס ההכנסה, המע"מ והמיסים העירוניים, המשפיעים על רמת החיים ויכולת הצריכה של הציבור. כמו כן, המשרד מעצב את מערכת הקצבאות, כולל קצבאות ילדים, נכים וגמלאים, ומקדם תמריצים כלכליים למשקי בית ולעסקים. שינויים במדיניות המס והשכר הציבורי יכולים להביא להורדת יוקר המחיה או להגדלת ההכנסה הפנויה של האזרחים.

היסטוריה של רפורמות משמעותיות

משרד האוצר הוביל במהלך השנים שורה של רפורמות כלכליות מרכזיות ששינו את פני המשק הישראלי. בין הבולטות שבהן ניתן למנות את רפורמת המיסים בתחילת שנות ה-2000, אשר כללה הורדת מס הכנסה ומעבר לשיטת מיסוי פרוגרסיבית. רפורמות נוספות כללו את הפרטת חברות ממשלתיות כמו בזק, אל על והתעשייה האווירית, מהלכים שהובילו להגברת התחרות בשוק. בנוסף, בוצעו שינויים מבניים בשוק ההון, כגון מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, שהשפיעו על החיסכון ארוך הטווח של אזרחי ישראל.

מדיניות כלכלית והשפעתה על המשק

משרד האוצר מוביל את המדיניות הפיסקלית של המדינה, אשר כוללת גיבוש רפורמות כלכליות, קביעת מדיניות מיסוי, קידום צמיחה כלכלית והתמודדות עם משברים כלכליים. במהלך השנים, המשרד יזם מהלכים כמו הורדת מיסים, עידוד השקעות זרות ורפורמות מבניות לשיפור היעילות הכלכלית.

אתגרים עכשוויים ועתידיים

כגוף המרכזי האחראי על כלכלת המדינה, משרד האוצר מתמודד עם אתגרים כמו גירעון תקציבי, יוקר המחיה, העלאת פריון העבודה ושילוב חדשנות בשירותים הפיננסיים. נושאים אלו מצריכים מדיניות מתואמת שתשמור על יציבות פיננסית תוך עידוד צמיחה כלכלית.
משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל, האחראי על ניהול המדיניות הפיסקלית של המדינה, תקציב המדינה, וגיבוש המדיניות הכלכלית הכוללת. המשרד ממלא תפקיד מרכזי בקביעת סדרי העדיפויות הכלכליים של הממשלה ובפיקוח על מערכות המיסוי, ההשקעות הציבוריות והמשק בכלל.

היסטוריה והתפתחות

משרד האוצר הוקם בשנת 1948 עם קום המדינה, ושימש כגורם המרכזי בניהול הכלכלה הישראלית. השר הראשון שכיהן בתפקיד היה אליעזר קפלן. לאורך השנים, המשרד עבר שינויים משמעותיים והיה מעורב בתהליכים כלכליים חשובים כמו המדיניות הכלכלית החדשה של 1962, הרפורמות בשוק ההון והפרטת חברות ממשלתיות.

מבנה ותחומי אחריות

משרד האוצר מחולק למספר אגפים ויחידות סמך, לכל אחד מהם תפקידים ייחודיים:
  • אגף התקציבים – אחראי על הכנת תקציב המדינה ופיקוח על ביצועו.
  • אגף החשב הכללי – מנהל את נכסי המדינה, את מערכות התשלומים והבקרה הפיננסית.
  • אגף הכלכלן הראשי – עוסק בניתוחים כלכליים ומספק תחזיות ונתונים כלכליים.
  • אגף השכר והסכמי עבודה – קובע מדיניות שכר במגזר הציבורי.
  • רשות המיסים – אחראית על גביית מיסים ישירים ועקיפים.
  • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – מפקחת על גופים פיננסיים, קרנות פנסיה וביטוח.

תקציב המדינה

אחד התפקידים המרכזיים של משרד האוצר הוא הכנת תקציב המדינה. התקציב משקף את סדרי העדיפויות של הממשלה בנוגע להוצאות והכנסות המדינה. הוא מאושר על ידי הכנסת ומשפיע ישירות על מגזרים כמו בריאות, חינוך, ביטחון ותשתיות.

תפקיד משרד האוצר בזמן משברים כלכליים

במהלך השנים, משרד האוצר מילא תפקיד מרכזי בניהול משברים כלכליים, כגון אינפלציה גבוהה, מיתונים עולמיים והתמודדות עם מגפות. דוגמה לכך היא המשבר הפיננסי של 2008, שבו המשרד פעל לשמירה על יציבות המערכת הבנקאית. בעת משבר הקורונה, משרד האוצר הפעיל תוכניות סיוע לעסקים, הרחיב דמי אבטלה והשקיע בתקציבים מיוחדים כדי למנוע קריסה כלכלית. מהלכים אלה השפיעו ישירות על התאוששות המשק והאצת הצמיחה לאחר המשבר.

השפעת המדיניות הפיסקלית על האזרחים

החלטות משרד האוצר משפיעות באופן ישיר על חייהם של אזרחי המדינה. מדיניות המיסוי קובעת את שיעור מס ההכנסה, המע"מ והמיסים העירוניים, המשפיעים על רמת החיים ויכולת הצריכה של הציבור. כמו כן, המשרד מעצב את מערכת הקצבאות, כולל קצבאות ילדים, נכים וגמלאים, ומקדם תמריצים כלכליים למשקי בית ולעסקים. שינויים במדיניות המס והשכר הציבורי יכולים להביא להורדת יוקר המחיה או להגדלת ההכנסה הפנויה של האזרחים.

היסטוריה של רפורמות משמעותיות

משרד האוצר הוביל במהלך השנים שורה של רפורמות כלכליות מרכזיות ששינו את פני המשק הישראלי. בין הבולטות שבהן ניתן למנות את רפורמת המיסים בתחילת שנות ה-2000, אשר כללה הורדת מס הכנסה ומעבר לשיטת מיסוי פרוגרסיבית. רפורמות נוספות כללו את הפרטת חברות ממשלתיות כמו בזק, אל על והתעשייה האווירית, מהלכים שהובילו להגברת התחרות בשוק. בנוסף, בוצעו שינויים מבניים בשוק ההון, כגון מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, שהשפיעו על החיסכון ארוך הטווח של אזרחי ישראל.

מדיניות כלכלית והשפעתה על המשק

משרד האוצר מוביל את המדיניות הפיסקלית של המדינה, אשר כוללת גיבוש רפורמות כלכליות, קביעת מדיניות מיסוי, קידום צמיחה כלכלית והתמודדות עם משברים כלכליים. במהלך השנים, המשרד יזם מהלכים כמו הורדת מיסים, עידוד השקעות זרות ורפורמות מבניות לשיפור היעילות הכלכלית.

אתגרים עכשוויים ועתידיים

כגוף המרכזי האחראי על כלכלת המדינה, משרד האוצר מתמודד עם אתגרים כמו גירעון תקציבי, יוקר המחיה, העלאת פריון העבודה ושילוב חדשנות בשירותים הפיננסיים. נושאים אלו מצריכים מדיניות מתואמת שתשמור על יציבות פיננסית תוך עידוד צמיחה כלכלית.

כל הכתבות בתיוג "משרד האוצר"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' 27.1.25

סמוטריץ' לבנק ישראל: אל תאפשרו לבנקים לציית לסנקציות בינלאומיות נגד מתנחלים

04.06.25|שקד גרין
שר האוצר בניסיון בוטה להתערב בעצמאות בנק ישראל בפיקוח על הבנקים: "אם המערכת לא תפעל בהתאם, נחייב את בנק ישראל עצמו לספק שירותי בנק למתנחלים שיוטלו עליהם סנקציות"
כוח צה"ל בתמרון האחרון ברצועת עזה באזור רפיח

עלות המלחמה זינקה ליותר מ־142 מיליארד שקל

28.05.25|אדריאן פילוט
המלחמה העמיקה את הגירעון בכ־106.2 מיליארד שקל עד סוף 2024. מתחילת השנה, הוצאות המלחמה אינן מתפרסמות בנפרד   
אדוה חנקין מתכננת פיננסית

אפס מנהלות בצמרת האוצר: ההשלכות הקשות של הדרת נשים על משפחות בישראל

20.05.25|אדוה חנקין
יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר 8.1.25

החרדים הסתפקו בהבטחת הקואליציה - וחוק הסכם המורים אושר במליאה

19.05.25|שחר אילן
החרדים איימו שלא יצביעו בעד החוק בקריאה שנייה ושלישית הערב - אך חזרו בהם לאחר שהובטח להם שעד סוף החודש יימצא הסדר שידחה גם למורים החרדים חלק מקיצוץ השכר, כפי שסוכם עם הסתדרות המורים
בנייה בשדרות

הפשרה המסתמנת: תוכנית "דירה בהנחה" תחודש - לעד שנה

15.05.25|אמיתי גזית
תוקף התוכנית הוותיקה פג בדצמבר 2024 ומאז לא חודש, בשל מחלוקת בין משרדי האוצר והשיכון על היקף ההגרלות. זמן ההארכה הסופי יוחלט ככל הנראה היום בישיבה של מועצת מקרקעי ישראל 
חיילים צה"ל מילואים ב גבול עזה 9.1.24 מלחמת עזה

מענק של עד 5,000 שקל ונקודות זיכוי במס: הממשלה תאשר עוד הטבות למילואימניקים

11.05.25|שלמה טייטלבאום
מרבית ההטבות, בעלות כוללת של 3.4 מיליארד שקל ל-2026-2025, יינתנו רק למילואימניקים לוחמים. בין ההטבות: השתתפות במימון קייטנות, הגדלת ההנחה במכרזי קרקע וקדימות במכרזי "דירה בהנחה"
הרכבת הקלה בירושלים רכבת קלה

ארה"ב כבר לא מתנגדת והקרונות הסיניים יגיעו לירושלים

11.05.25|גולן חזני
אחרי שנדרשו למצוא ספקית קרונות חדשה, זכייניות הקו הכחול של הרכבת הקלה בעיר הבירה קיבלו אישור לרכוש אותם מחברה בת של CRRC בארה"ב 
OSZAR »