מדריך
האם כדאי לקחת רכב חשמלי בליסינג מהעבודה ומה לשאול את המעסיק
היבואנים מציפים את ציי הליסינג ברכבים חשמליים כדי להקטין מלאי, והמעסיקים מתלהבים. אבל האם זה משתלם? מדריך לעובד המתלבט
במהלך השבועות האחרונים, כך נדמה, נושא רכבי הליסינג החשמליים חזר שוב לתודעה של העובדים. מדוע זה קורה ודווקא עכשיו? ראשית, יבואני הרכב תקועים עם מלאים גדולים של מכוניות חשמליות בלתי מכורות ו"דוחפים" אותן לחברות הליסינג – במיוחד לפני הגעת מחצית השנה. מדובר בסיבות לוגיסטיות, אף אחד לא אוהב להיות תקוע עם מלאי ענק בחציון.
שנית, המעסיקים עצמם מציעים לעובדים שלהם יותר מכוניות חשמליות, אם בגלל מדיניות של החברה־האם, השוכנת בחו"ל, ואם בגלל חיסכון בעלויות, במיוחד של דלק. ומעבר לכך: מותגי רכב שעד כה לא היו נוכחים בליסינג בצורה משמעותית, ראו ערך טסלה, הגיעו למיצוי של שוק הרכב הפרטי ונכנסים כעת לליסינג.
כיום כבר יש לא מעט חברות שמציעות לעובדים רכבי ליסינג חשמליים. אחרי הכל, אשתקד היקף מכירות הרכב החשמלי בישראל הגיע לכ־25% מהשוק, כך שלא הגיוני גם שחברות לא יציעו מכוניות ליסינג לעובדים – וחלקן מציעות אפילו מלאי נאה של דגמים. עם זאת, בכל הקשור במאפייני הרכב - אופן חישוב שווי השימוש וגם אופי השימוש עצמו - רכב חשמלי אינו דומה לרכב שמצויד במנוע בנזין או דיזל, ולמעשה בימים אלה מרחפים מעל ראשי משתמשי הרכב הצמוד החשמלי לא מעט סימני שאלה. מכיוון שכך, יש כמה נושאים שחשוב לתת עליהם את הדעת לפני בחירה ברכב חשמלי צמוד.
בעיית ההנחות: שווי שימוש לפי מחיר שלא קיים בפועל
כיום מי שבוחר רכב צמוד, לא משנה מאיזה סוג, רואה בסוף כל חודש בתלוש השכר שני סכומים המצטרפים לשכר הברוטו לצורך חישוב מס: שווי שימוש ושווי המעסיק. שווי השימוש הוא הסכום שמשלמים למדינת ישראל בגין ה"הטבה" הכרוכה בנסיעות ברכב בשעות הפנאי. שווי מעסיק הוא הסכום שמייצג את העלויות שמועברות לחברת הליסינג, כלומר עלות הדלק (אם יש), ירידת הערך, הטיפולים ברכב וכו'.
שווי שימוש הוא הסכום שחשוב לנו: הוא מחושב לפי 2.48% מערך הרכב, כאשר הוא חדש, אשר מתווסף לשכר הברוטו מדי חודש לצורך חישוב מס. כלומר, אם ניקח שכיר שבחר במכונית ששווה 200 אלף שקל ומרוויח בחודש 20 אלף שקל ברוטו, אזי לשכר הברוטו שלו יתווסף מדי חודש סכום של 4,960 שקל. כלומר מס ההכנסה שלו יחושב לפי שכר של כמעט 25 אלף שקל ולא 20 אלף שקל.
מדינת ישראל מעניקה למחזיקי רכב חשמלי הטבה, כי היא רוצה לצמצם פליטות: הוזלה של כ־1,300 שקל בחודש בשווי השימוש. כלומר השכר החודשי ברוטו לצורך חישוב מס יהיה כ־24 אלף שקל – וזה לפני ההוספה של שווי המעסיק.
כאן יש נקודה בעייתית: שווי שימוש, כאמור, מחושב לפי מחיר הרכב כאשר הוא חדש - והכוונה היא למחיר המחירון הרשמי של הרכב. אבל כאן יש בעיה: יבואני הרכב מזמן לא מוכרים את המכוניות החשמליות במחירי מחירון, המלאים שעמם נתקעו היבואנים נמכרים לצרכן בהנחות שמגיעות אפילו ל־20% מהמחיר הרשמי. כלומר מי שבחר רכב ליסינג חשמלי משלם שווי שימוש לפי מחיר שאינו קיים בפועל.
אז מה עושים? לפני בחירת רכב חשמלי צמוד עדיף לבדוק אם היבואן מציע עליו הנחה. ואם ההנחה משמעותית - עדיף לקחת תוכנית מימון אצל היבואן, כלומר להפריד לחלוטין את נושא הרכב מנושא תלוש השכר, בלי השפעה על ההפרשות לפנסיה, בלי קיזוז של שכר הנטו ובלי לשלם למדינת ישראל שווי שימוש.
כאמור, מחזיקי רכב חשמלי צמוד מקבלים בישראל מדי חודש הטבת שווי שימוש בגובה 1,300 שקל. הטבת שווי השימוש הזאת קצובה בזמן, כלומר היא תפוג בעוד חצי שנה ומדינת ישראל עדיין לא קבעה אם היא תחודש. כלומר מי שלוקח עכשיו מכונית חשמלית צמודה צריך לקחת בחשבון: ייתכן שבעוד חצי שנה שכר הברוטו לצורך חישוב מס יזנק ב־1,300 שקל, בגלל שהטבת שווי השימוש לרכב חשמלי תיעלם אוטומטית בתחילת 2026.
האם זה יקרה? לעת עתה אי אפשר לדעת. מאבק דומה על הטבות אגרת הרישוי של רכב חשמלי התקיים לפני חצי שנה, במטרה לבטל את רוע הגזירה שבמסגרתה בוטלה הטבת הרישוי המוזל לרכב חשמלי – ובעלי החשמליות הפסידו. מדינת ישראל סירבה לוותר על הכסף - וייתכן שבעיצומה של מלחמה ובתקופה שבה הגירעון מעמיק, מחזיקי רכב צמוד, שבכל מקרה משתייכים לעשירונים העליונים (לפי נתוני רשות המסים), יצטרכו לשאת בנטל.
המס שעלול לפגוע בעיקר במחזיקי רכב צמוד
אחד הנושאים שמדינת ישראל תצטרך לקבל החלטה לגביהם בקרוב הוא מס הנסועה, כלומר מס שיוטל על מי שנוסע ברכב חשמלי. המס אמור לגלם את ה"הפסד" של מדינת ישראל כתוצאה מכך שרכב חשמלי אינו שותה דלק, ולכן אינו מכניס למדינה בלו.
כיצד ישלמו מס נסועה? עדיין לא ידוע. כיצד המדינה תדע כמה בעלי המכוניות החשמליות נסעו? זה עדיין לא ידוע. האם בכלל יהיה מס נסועה? אותה תשובה, רק בעוד כחצי שנה נדע. אבל דבר אחד בטוח: האוכלוסייה שתהיה הכי "פגיעה" למס הנסועה היא מחזיקי רכב צמוד.
העובדה שרכב צמוד (לרוב רכב ליסינג) נוסע יותר מעוגנת מדי שנה בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולרוב אפשר להבין מדוע: החל בטכנאים וכלה בחברות הייטק שהקימו מרכזי מחקר ופיתוח ביוקנעם ובקריית גת – נסועה (כלומר קילומטראז') גבוהה היא חלק מהסיבות לבחירה ברכב ליסינג, וכעת המדינה רוצה להטיל מס של 15 אגורות לכל ק”מ. אם נעשה חשבון על נסועה של רכב שנוסע כ־30 אלף ק”מ בשנה, מדובר בסכום נאה של 4,500 שקל בשנה.
האם העובדים יישאו בעלות מס הנסועה? בנקודה זו סביר להניח שהמעסיקים בישראל וחברות הליסינג יודעים היטב לאן פניהם מועדות, כלומר סביר להניח שגם המעסיקים יודעים שהם לא יוכלו בינואר הקרוב "להפיל" על עו בדיהם מס נסועה (ואולי גם קיצוץ של הטבת שווי השימוש) ולצפות שהעובדים יקבלו את רוע הגזירה בהכנעה.
למעסיקים יש רואי חשבון, מדורי שכר וחברות ייעוץ. ולכן לפני בחירה ברכב חשמלי צמוד חשוב לבקש מהמעסיק אופק מסוים, תחזית, או התחייבות, למה שיקרה אם וכאשר בעוד שישה חודשים מדינת ישראל תטיל מס נסועה - וכיצד החברה הספציפית שמעניקה רכב חשמלי תנהג עם עובדיה. אם התשובה היא "זו הגזירה של המדינה ולא שלנו, ומה שיהיה - יהיה", אולי כדאי להזכיר למעסיק שהוא מרוויח מהאינטרס שהעובדים ייקחו רכב חשמלי: הוא יחסוך עלויות דלק, הוא יקבל קרדיט על המצפון הירוק שלו - ומי יודע אם בעתיד הוא גם יקבל זיכויי מס בגלל שבחר בצי רכב חשמלי. ואם התשובה היא עדיין "ייתכן שבעוד חצי שנה תשלמו מס נסועה" - עדיף לשבת על הגדר, כלומר להאריך את חוזה הליסינג על הרכב הקיים (אם זה יתאפשר) ולראות מה יקרה בינואר.
אגרת גודש: לא קשורה ישירות אבל אחת יותר מדי
אגרת גודש אינה קשורה לרכב חשמלי, לפחות לא לעת עתה. ההיגיון אומר שעל רכב חשמלי צריך לשלם פחות אגרת גודש, כי אחרי הכל הוא יותר ידידותי לסביבה, אבל אגרת גודש באה לפתור את נושא העומס, לא את נושא הזיהום.
אם זו היתה "אגרת זיהום", אז היתה סיבה להיטיב עם רכב חשמלי. ועם זאת, הם קשורים, כי כאמור - רכב חשמלי הוא סוג הרכב שעשוי להיפגע בצורה הכי משמעותית בשנה הבאה: גם ביטול שווי השימוש המופחת, גם מס הנסועה, וייתכן שתשלום אגרת גודש יהיה פשוט הקש שישבור את גב בעלי הרכב - כלומר זו תהיה אגרה אחת יותר מדי.
אגרת הגודש תקפה בכל מקרה רק למי שנוסע בגוש דן, אבל אין לזלזל במיליוני ישראלים שעוברים בגוש דן מדי יום. בדומה למס הנסועה, סביר להניח שהמעסיקים לא טיפשים: הם יודעים היטב שהאגרה בדרך ומבינים שזהו נושא שיעמוד בלבם של דיונים מול עובדים, שאולי ידרשו לעבוד יותר מהבית, או שהמעסיק יסבסד או יישא בעלות של אגרת הגודש.
לכן כדאי לבדוק לפני בחירה ברכב צמוד שייסע בגוש דן: מהי מדיניות המעסיק בנושא? אם עסקינן גם בשווי שימוש גבוה, גם במס נסועה וגם באגרת גודש - עדיף לחכות לינואר כדי לראות מה יקרה מבחינת רגולציה.
