"הסיכונים הביטחוניים גבוהים": S&P הותירה את דירוג ישראל על כנו עם תחזית שלילית
הסוכנות הותירה את דירוג האשראי של ישראל על A, וגם לא שינתה את התחזית; היא מזהירה מפני חידוש הפעילות הצבאית בעזה, והמשכה ביתר הגזרות - ואם כך יהיה יש סכנה להורדת דירוג בשנתיים הקרובות; הפגיעה של מכסי טראמפ צפויה להיות "מתונה", אך ההייטק הישראלי לא יהיה חסין בפניה
סוכנות דירוג האשראי S&P הותירה את הדירוג של ישראל ללא שינוי (A) עם אופק "שלילי" - גם כאן ללא שינוי. "חידוש הפעילות הצבאית של ישראל בעזה והפעילויות הצבאיות המתמשכות בלבנון ובסוריה השכנות מותירים את הסיכונים הביטחוניים ברמה גבוהה עבור לישראל" נכתב בהודעה. באוקטובר הורידה S&P את הדירוג של ישראל מ-A+ ל-A. היתה זו הורדת הדירוג השנייה לישראל על ידה מאז פרוץ המלחמה.
הסוכנות מספקת תחזית צמיחה דומה לאלו שסיפקו שאר הארגונים הבינלאומיים אך היא נמוכה מזו שפרסם בנק ישראל פני כחודש (3.5%), ותעמוד להערכתה על 3.3% ב-2025. זאת "לאחר 0.9% בלבד" ב-2024, מציינים שם.
לגבי הפרמטרים התקציביים, החשובים ביותר מבחינת דירוג האשראי של ממשלת ישראל, ב-S&P סבורים כי הוא יעמוד השנה על 6% תמ"ג ולא על 5% כפי שקבע האוצר. יצויין כי ב-S&P מחשבים את הגירעון באופן שונה מזה שבאוצר: למשל, בשנת 2024 הם חישבו גירעון של 9.4% לעומת 8.2% בלמ"ס ו-6.6% באוצר. ביחס לשנת 2026 צופים כלכלני הסוכנות גירעון של 5%. חמור מכך, S&P חוזה יחס חוב תוצר עולה שמגיע ל-70% כבר השנה וממשיך לטפס לכיוון 72% בשנתיים הבאות. זאת, לעומת לעומת תחזית קודמת לירידה מתחת ל־55%.
חשש מפגיעה בתשתיות בעימות עם איראן
לדברי הסוכנות, "למרות היסודות המאקרו-כלכליים האיתנים של ישראל, לרבות יכולת סתגלנית והגיוון שלה, עימות צבאי ממושך או אינטנסיבי יותר עלול לפגוע בביצועיה הכלכליים, הפיסקאליים וגם במאזן התשלומים שלה".
ב-S&P מדגישים מדוע מצאו לנכון לא לשנות את תחזית דירוג האשראי של ממשלת ישראל: "התחזית השלילית משקפת את הסיכון שהסכסוך בין ישראל, חמאס ושלוחות אחרות של איראן עלול להחליש באופן משמעותי את כלכלת ישראל, את מצבה הפיננסי של הממשלה ואת מאזן התשלומים, במיוחד אם העימות יחריף".
בהמשך לכך מזהירים כי שם "נוריד את הדירוג שלנו לישראל ב-24 החודשים הבאים, אם העימות הצבאי יפגע בצמיחה הכלכלית של המדינה, במעמד התקציבי שלה ובמאזן התשלומים יותר ממה שחזינו. כך, למשל, אם הסכסוך יימשך, הסיכון להתקפות תגמול נגד ישראל יעלה, או אם יגדל הסיכוי למלחמה ישירה בין ישראל לאיראן". מנגד, בסוכנות מדגישים כי הם עשויים לעדכן את התחזית כלפי מעלה (שם לא מדברים על דירוג האשראי עצמו אלא על התחזית בלבד) אם הסיכויים לעימות צבאי או להידרדרות ביטחונית יירדו.
הסיכון המרכזי שאינו כרוך בתרחיש הבסיס של S&P הוא עימות עם איראן ושם רומזים כי עימות כזה כרוך בפגיעה בתשתיות פיזיות, וקשה לאמוד אותם נזקים אך הם אינם תומכים בדירוג הנוכחי של ישראל.
עוד נכתב כי "הפתרון לסכסוך בין ישראל לחמאס נראה רחוק והוא מכביד על הצמיחה הכלכלית ועל הפרמטרים התקציביים (גירעון וחוב – א.פ) כאשר מסלול המשך הסכסוך יעוצב במידה רבה על ידי עמדת ממשל ארה"ב - שקשה לחזות", כך נכתב כותבים בדו"ח הדו שנתי שלהם.
ב-S&P מתייחסים גם לסיכונים הפוליטיים הפניימים, וכותבים כי ההתפתחויות "קשות לחיזוי". עם זאת מדגישים כי למרות שהתמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו עלתה מאז האוקטובר 2023, "רמת התמיכה הנוכחית עדיין לא תספיק לקואליציה הקיימת – הכוללת חרדים וימין קיצוני – כדי ליצור רוב בכנסת".
בנוסף מתייחסים שם למכסים החדשים שהטיל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, ולגביהם נכתב כי הם "ישפיעו על כלכלת ישראל באופן ישיר ועקיף". בהקשר זה צופים שם כי רמת הפגיעה של המשק הישראלי תהיה "מתונה", אך יחד עם זאת מבהירים כי המשק הישראלי "לא יישאר חסין בפני הירידה באמון העסקים והתנודתיות בשווקים הפיננסיים בארה"ב – מקור המימון העיקרי לסקטור הטכנולוגי שלה - וגם לא לצמיחה גלובלית נמוכה יותר".
ב-S&P מדגישים כי גם אם שיעור המכסים שבסופו של דבר יוטלו על ישראל יהיו נמוכים יותר (מ-10%) - ורמת המכסים בכלל תרד - גם אז הצפי הוא שרמת הפעילות הכלכלית תישאר מתחת למגמת ארוכת הטווח שאפיינה את המשק לפני המלחמה. זאת בגלל ההשפעות ארוכות הטווח של המלחמה. עוד מסבירים שם כי "מגבלות היצע העבודה צפויות להימשך ככל הנראה, כאשר יותר עובדים מגויסים לצבא, ועובדים פלסטינים שהועסקו בעבר בענף הבנייה (המהווה 5% מהתמ"ג) מוחלפים רק בחלקם על ידי עובדים זרים. בנוסף, בהתחשב באי הוודאות הביטחונית, פרמיית הסיכון עלולה להישאר גבוהה יותר ואמון המשקיעים נמוך יותר –לעומת המצב ערב המלחמה".
מנגד הם מדגישים כי העובדה שהכלכלה הישראלית מבוססת על שירותים, בעיקר יצוא הייטק, מהווה בולם זעזועים שכן מבנה כלכלי זה מאפשר עבודה מהבית. בנוסף, ב-S&P מדגישים כי אין תנועות חריגות בהקשר של פקדונות הבנקים או נטייה של הציבור הישראלי להמיר מטבע מקומי למטבע חוץ.
ב-S&P שבים ומדגישים כי אינם חוששים לגבי יכולת החזר החוב של ישראל מכמה סיבות: בראש ובראשונה כי רוב החוב מוחזק על ידי ישראלים ובשקלים, ולטווח ארוך ולא לטווחים קצרים (רק 8% הוא חוב קצר טווח והמח"מ הממוצע הוא תשע שנים); ישראל נהנית מגישה נוחה לשווקים הבינלאומיים; יש עודף בחשבון השוטף שצפוי להימשך (אם כי להיחלש במקצת); המדיניות המוניטרית היא חזקה ואמינה; וגם המערכת הבנקאית היא יציבה. זו בדיוק הסיבה מדוע בניתוח הטכני, ב-S&P מעניקים ציון של AA- לישראל, כאשר הסכסוך הצבאי הוא זה שמוריד שני ציונים ומביא אותו לדירוג הנוכחי - A.
ב-S&P מסכמים כי "הסביבה הביטחונית של ישראל צפויה להישאר מאתגרת". לגבי התרומה של הממשל החדש בארה"ב להתפתחויות הגיאופוליטיות המסר הוא ברור - היא רק תוסיף אי ודאות ולא תפחית אותה.
