בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה; הנגיד: "השפעת המכסים על ישראל תהיה מתונה יחסית"
הבנק הותיר את הריבית על 4.5% בפעם העשירית ברציפות. הוא הוריד את תחזיות הצמיחה ל-2026-2025 ב-0.5%, וצופה כי עד תחילת השנה הבאה הריבית תרד ל-4%. הנגיד אמיר ירון על המכסים: "תהיה פגיעה בייצוא, אך הייצוא המקומי חשוף פחות"
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להשאיר את ריבית בנק ישראל ברמה של 4.5%, בהתאם לרוב המוחלט של ציפיות האנליסטים. זו הפעם העשירית ברציפות שבנק ישראל מחליט להשאיר את הריבית ברמתה הגבוהה, זאת אחרי שבינואר 2024 הבנק ביצע הורדה אחת בלבד של הריבית מרמה 4.75% לרמה של 4.5%. הבנק הוריד את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2025 ו-2026 ב-0.5% - ל-3.5% ו-4% בהתאמה.
ההחלטה להשאיר את הריבית על רמה של 4.5% התקבלה בין השאר בשל רמת האינפלציה במשק, שעמדה בפברואר על קצב שנתי של 3.4% - עדיין מעל לתקרת היעד של בנק ישראל, שעומדת על 3%. זאת, בין השאר בהשפעת עליות המחירים במשק בגלל המסים החדשים במסגרת תקציב 2025. עם זאת, הבנק חוזה כי במהלך השנה תרד האינפלציה מתחת ליעד - ל-2.6%.
במסיבת העיתונאים לאחר פרסום ההחלטה התייחס הנגיד אמיר ירון למדיניות המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואמר: "ברור שהכלכלה העולמית נתונה לטלטלה שלא ראינו שנים. קשה לאמוד את סדרי הגודל לאור אי הוודאות הגדולה, ולפיכך גם את ההשלכות. ישראל תושפע, ויחד עם זאת, אנחנו מעריכים שההשפעה על ישראל מתונה יותר, בין היתר כי הייצוא בישראל חשוף פחות לנושא המכסים".
ביחס לאפשרות ששיעור המכסים על ישראל ירד מ-17% ל-10% בעקבות מו"מ בין ישראל לארה"ב, כשהערב תתקיים פגישת נתניהו והנשיא טראמפ בנושא, אמר הנגיד: "אין ספק שהורדה מ-17% ל-10% תסייע לנו, אבל השאלה המרכזית היא היקפי סך המכסים וההשפעה על הסחר העולמי והמשק הישראלי. ברור שככל ששיעור המכס יירד כך הפגיעה הכלכלית בישראל תתמתן, ואני מקווה שכך יהיה, אבל חשוב להבין שחלק ניכר מההשפעה נובעת מהירידה בסחר העולמי, ולא רק מהמכס הנקודתי על ישראל".
ביחס להשפעת המכסים על האינפלציה בישראל, אמר הנגיד: "אם האינפלציה בארה"ב עולה, אנחנו מייבאים חלק מהאינפלציה הזו כך שהיא עלולה להיתרגם לפיתחנו. מעבר לכך, גם שינויים בשער החליפין עלולים להביא לכך שהאינפלציה בישראל תעלה. בעולם שבו היינו לפני האירוע, תוואי האינפלציה החל להתמתן והיינו בתהליך נכון של הורדת עודפי הביקוש. כרגע יהיו תרחישים שנצא מהתוואי - אם זה בעקבות שער חליפין, ואם זה בשל תהליכי האינפלציה שעלולים לקרות במקומות אחרים כולל ארה"ב".
הנגיד התייחס גם למפולת בשווקים ועל השפעתה על חסכונות הציבור ואמר: "חשוב לזכור שכספי פנסיה נועדו להשקעות לטווח ארוך והם מפוזרים בין אפיקי השקעה שונים. תנודתיות בטווח הקצר יכולה להשפיע על שווי הנכסים, כמו שאנחנו רואים, אבל לא הייתי מודד פנסיה על פני יום אחד. חשוב לזכור שבחמש השנים האחרונות, ה-S&P עלה ב-120%, וגם לאחר הירידות מדובר בתשואה יחסית גבוהה. דווקא בתקופות כאלו חשוב לא לפעול בפזיזות".
הריבית תרד ל-4%
תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה: התוצר צפוי לעלות ב-3.5% ב־2025 וב־4% ב־2026 – ירידה ביחס לתחזית הקודמת (4% ו־4.5%, בהתאמה). זאת, על אף שהפעילות הכלכלית במשק ממשיכה להתאושש באופן מתון על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות. בהודעה נכתב כי "על פי התחזית מדיניות המכסים החדשה עליה הכריז הממשל בארה"ב צפויה למתן את היקף הסחר העולמי והייצוא הישראלי. הנחת העבודה שעומדת בבסיס התחזית היא שהעלאת המכסים בעולם תוביל לירידה של 4% בהיקף הסחר העולמי עד סוף שנת 2026 (ביחס למצב ללא מכסים)".
האינפלציה, לפי התחזיות, תמשיך להתמתן ותחזור בהדרגה לתוך תחום היעד. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון הראשון של שנת 2026) צפוי לעמוד על 2.5%. במהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2.6% ובמהלך שנת 2026 על 2.2%. רמת הריבית ברבעון הראשון של 2026 צפויה לעמוד בממוצע על 4%.
תחזית בנק ישראל מניחה שהתחדשות המלחמה בעזה "לא תגלוש מעבר לרבעון השני של 2025" ולא תביא למגבלות חמורות על העורף. בתרחיש של התרחבות המלחמה בעזה מעבר ליוני הקרוב, כך שתימשך עד לסוף השנה, תחול עלייה של 2% בהוצאות הביטחון, ועלייה דומה ביחס חוב-תוצר שיעמוד על 71%.
השקל איבד מערכו מאז החלטת הריבית הקודמת: כ־4.3% מול הדולר וכ־9.5% מול האירו. בשקלול אפקטיבי, מדובר בפיחות של 5.8%. עוד מציינים כי הגירעון הממשלתי ב-12 החודשים האחרונים ירד בפברואר ל-5.3%, בעיקר בשל המשך קיטון הוצאות המלחמה, וכן עלייה בתקבולי הממשלה ממסים.
דיוני הוועדה התקיימו מתחילת השבוע, לאחר שממשל טראמפ כבר הכריז על המכסים החדשים, ושוק המניות הגיב בירידות חדות מאוד. אף שהשלכות המהלך על הכלכלה העולמית ועל ישראל עדיין לוטות בערפל – במיוחד לנוכח פגישת נתניהו-טראמפ שעשויה להשפיע על שיעור המכס שיחול על ישראל – ההערכה הרווחת היא כי הצעד של טראמפ דווקא עשוי לתרום לירידה באינפלציה בישראל. זאת, בין היתר בשל הפגיעה בחסכונות הציבור שתוביל לצמצום בצריכה, וכן עקב ירידת מחירים במוצרים מיובאים, כתוצאה מעודפי היצע עולמיים שנובעים מהאטה בסחר עם ארה"ב. לכן, ההתפתחויות האחרונות עשויות לזרז את מועד הקדמת הריבית בישראל.
