"ביקב בארי אני מגשים את החלום וגם מנציח את דרור"
תום קרבונה מבארי איבד ב־7 באוקטובר את אמו גלית, וחברים רבים, בהם דרור אור, הגבן המקומי המחונן. הוא עדיין לא חזר לקיבוץ עם משפחתו אבל מחליף את אור במחלבה, רוקם חלומות על מתחם קולינרי, מייצר יין תחת השם יקב בארי ומתכנן לנטוע בקיבוץ כרמים ולהקים בו את היקב. "אני פטריוט של יין ישראלי. הייתי רוצה לעשות ביקב בארי 100 אלף בקבוקים"
חדר האוכל של קיבוץ בארי מתמלא לאיטו. זו שעת צהריים מוקדמת. אם לא מביטים מהחלונות החוצה קשה להבחין שמשהו קרה כאן. רק השכונה החדשה ההולכת ונבנית בחוץ יכולה אולי להעיד שמשהו מתרחש. והפתק על הקיר: "ממוגן".
אחר כך יעשה לי חיים ילין, לשעבר חבר הכנסת וראש המועצה האזורית אשכול – והפנים של בארי ואולי של העוטף כולו – סיבוב בשכונות אחרות. מיחם זרוק על הכביש. שלט עקום. פרטים קטנים שמעידים על הזוועה הגדולה. יש גם שלטי הנצחה, ובתים שרופים.
אני יושב עם תום קרבונה בחדר האוכל שבשיאו בימים אלו יהיו בו בערך 100 איש, מתוך 1,000 תושבי בארי. זה מספר החוזרים לעת עתה. קרבונה (36, נשוי פלוס ילד ועוד אחד בדרך) הוא מחליפו של דרור אור, הגבן המחונן של בארי שנרצח ב־7 באוקטובר וגופתו עדיין מוחזקת בעזה. יונת אור, אשתו של דרור, נרצחה אף היא. שניים מילדיהם, עלמה ונעם, עם האחיין ליאם, נחטפו לעזה, ושוחררו אחרי 50 יום.
2 צפייה בגלריה
דרור אור, שנרצח ב־7 באוקטובר וגופתו עדיין מוחזקת בעזה. "היתה לנו כימיה מעולה. שנינו פודיז. רצינו לממש חזון של מחלבה ולידה יקב"
אנחנו טועמים את היין האדום הצעיר והמצוין ואת היין הלבן הרענן שקרבונה מייצר תחת השם יקב בארי אף על פי שאין עדיין יקב בבארי. חברי הקיבוץ המעטים שחזרו מבקשים לטעום גם הם, כאילו זה רק עוד יקב בוטיק חדש שנולד. אבל יקב בארי הוא הכל חוץ מעוד יקב. הוא נס, לא פחות.
מייצר כבר 3,500 בקבוקים
קרבונה נולד בבארי לאם שעלתה מאוסטרליה ואב איטלקי נוצרי מרומא. אמו, גלית קרבונה, נרצחה ב־7 באוקטובר. "בהתחלה חשבנו שהיא חטופה. רק אחרי יומייים גילינו שהיא נרצחה", הוא מספר. אביו, אלסנדרו, הפרוד מאמו וגר באותה שכונה, נותר בחיים. קרבונה התחבא בבית בממ"ד יחד עם אשתו ובנו, והם ניצלו. "במזל אנחנו בחיים. הם שרפו את הבית לידנו כליל. משם הם המשיכו לבית ליד ולא נכנסו אלינו. היינו בממ"ד עד שתיים בלילה למחרת".
הוא חי בבארי כל חייו, מלבד חמש שנים שבהן נסע למילאנו כדי ללמוד כורמות וייננות באוניברסיטה המקומית. "אני מניח שזה קשור גם לאבא הרומאי שלי. אבא שלי הגיע לפה במקרה. רצה לבקר חבר בירדן, טס לכאן ונתקע פה במלחמת כיפור", הוא מספר. "הוא נהיה מתנדב בבארי, הכיר את אמא שלי שעלתה מסידני ונשאר".
אבא איטלקי זו סיבה מספיק טובה להתעניין ביין. אבל בכל זאת?
"אני מאוד אוהב צמחים וחקלאות אז זה החיבור לכרם, ואני אוהב גסטרונומיה. בבית שתו יין, לא יותר מדי, לא איטלקים קלאסיים, אבל זה כן חלק מהדברים שגדלתי עליהם. סבתא היתה מביאה לנו פרושוטו כשאף אחד כאן לא ידע מה זה. קראו לה לילאנה פאצ'י, היא נפטרה בגיל 103. היתה קרובת משפחה של האפיפיור לאו ה־12".
הוא מספר את זה כאילו כלום, אפילו לא חשב שאולי אם היה נשאר באיטליה היה הופך לכוכב יין רק בגלל הייחוס המשפחתי. "בשנה הרביעית באיטליה התחלתי להבין שאני יותר אוהב את היין בארץ", הוא מודה. "זה עדיין המצב. אני פטריוט של יין ישראלי. הייתי רוצה לעשות ביקב בארי 100 אלף בקבוקים. אולי זה יקרה בעתיד".
בינתיים הוא מייצר בסך הכל 3,500 בקבוקים. משתדל לייצר אותם עם רמת אלכוהול נמוכה יחסית, קצת כמו באיטליה.
בחופשות מהלימודים היה קרבונה מגיע לבארי ועובד במחלבה עם אור ושותפו דגן פלג. לקראת סוף הלימודים התחיל לחשוב על הקמת יקב. "היתה כימיה מעולה ביני לבין אנשי המחלבה. בעיקר ביני לבין דרור. שנינו פודיז. רצינו לממש חזון של מחלבה ולידה יקב, המאפייה של יקי שגיא (אופה מבארי ששיתף פעולה עם מאפיית לחמים – ח"ג) ואולי עוד דברים קולינריים – קומפלקס, מתחם קולינרי. אנחנו יודעים שזה טוב לבארי".
בינתיים קרבונה משתמש בענבים מכרמים בהרי ירושלים ובגבעת ישעיהו שבה שוכן יקב אולו, שם הוא מייצר. לבארי אין עדיין יקב או כרמים משל עצמו. אף על פי שהאזור שבו שוכן הקיבוץ לא נחשב כאזור גידול גפן יין איכותי, קרבונה משוכנע שזה אפשרי. "יש כבר תוכניות אדריכליות והשקעות ראשוניות בסכומים ניכרים של הקיבוץ ומשקיעים מחו"ל במתחם קולינרי חדש שאליו יעברו המחלבה והמאפייה ובו יהיה גם היקב ואולי גם עוד דברים. מינהלת תקומה מעודדת ואנחנו מקווים שגם תיתן כסף בהמשך. בהחלט אפשר להגיד כבר עכשיו שזה יקרה".
התחיל מבירה ותזקיקים
כשחזר לארץ ב־2021 התחיל בייצור בירה ותזקיקים במקלט בבארי, אבל לא ויתר על חלום היין והתחיל לייצר יין ביקב עין השלושה, מרחק רבע שעה נסיעה. בבציר 2022 ייצר אלף בקבוקים, ואז המשיך לייצר תוך כדי המלחמה והחליט לקרוא לו יקב בארי. "אני מגשים את החלום שלי אבל גם מנציח את דרור", הוא אומר. "הוא היה מי שהכי דחף את הפרויקט הקולינרי של בארי".
עכשיו הוא מתגורר עם משפחתו בחצרים. הוא מעריך שייקח עוד 5-4 שנים עד שיחזרו. "זה הזמן שייקח לשקם פה. אשתי היא אדריכלית בוועדת התכנון של תקומה. בהתחלה אמרתי 'אני לא חוזר לפה אם יש בעזה ערבים עם נשק'. עכשיו קצת נרגעתי".
אתה בטוח שתחזור?
"כן. אני לא יכול לדמיין מישהו אחר שיבוא בעתיד ויחיה את החיים שהיו אמורים להיות לי פה כי אני יודע שיהיה פה טוב. זה הבית שלי".
***
היינות של יקב בארי
בוסתן 2024 – בלנד לבן של ענבי ויונייה ושרדונה עם מעט מאוד יישון בחבית. יין קליל ומרענן, חומציות טובה ולצידה פירותיות מאופקת ומעודנת. יש גם שרדונה נקי. 150 שקל
פסיפס 2024 — יין רוזה מענבי ויונייה, מלבק וסירה. מרענן, קליל, פירותי וטעים בטירוף. יין שמח בתוך כל העצב הזה. 150 שקל
D'or 2023 — בלנד אדום המכיל שני שלישים ענבי מרלו והשאר קברנה. יין בעל גוף בינוני, מרענן מאוד, כזה שאפשר וכיף לקרר אותו קצת לפני השתייה ובעיקר טעים להפליא ונגיש כבר בגילו הצעיר. שמו של היין הוא כמובן לזכרו של דרור אור. "לדרור יש מניית יסוד ביקב שפעם יהיה פה", אומר קרבונה. זה יין שמעביר בך צמרמורת. של עונג. ואחר כך כמובן של כאב. 250 שקל
