בנק מזרחי מכוון גבוה: איך הוא מתכנן לנגוס בנתח השוק של פועלים ולאומי?
מזרחי הציב יעדי תשואה להון של 17%-18% לשנים 2025-2027 - הגבוהים ביותר מבין הבנקים הגדולים. לאומי מכוון ל-15%-16% ופועלים ל-14%-15% לשנים 2025-2026. העובדה שכל הבנקים מציבים יעדים זהים או נמוכים מהתוצאות הקודמות לא מעידה על זהירות - אלא להיפך על שאפתנות, בשל הצפי לירידת ריבית
לאחר שבשנת 2024 הציגו הבנקים רווחי שיא מצרפיים של כמעט 30 מיליארד שקל, הם פתחו את הרבעון הראשון של 2025 ברווח נקי מצטבר של 7.7 מיליארד שקל – תוצאה שממחישה שהרווחיות הגבוהה כנראה כאן כדי להישאר. ביום חמישי האחרון קיבל הציבור תזכורת לכך, כשבנק מזרחי־טפחות פרסם את יעדיו הפיננסיים לשנים 2027-2025, ובכך הצטרף לשני הבנקים הגדולים – לאומי ופועלים – שכבר פרסמו את יעדיהם לשנים 2026-2025.
פרסום תכניות אסטרטגיות אחת למספר שנים אינו חדש, אך בחודשים האחרונים שלושת הבנקים הגדולים בחרו לראשונה לפרסם יעדים פיננסיים – ולפרק זמן קצר יחסית, של שנתיים־שלוש. הפועלים הוביל את המהלך עם פרסום הדו"ח השנתי ל־2024, והמניה זינקה באותו היום ב־5.87% – עדות להשפעה החיובית שיכולה להיות להצבת יעדים שאפתניים לטווח קצר.
מזרחי־טפחות הציב יעד תשואה להון של 18%-17% בכל אחת מהשנים, זאת לעומת ממוצע של 19.2% בשלוש השנים האחרונות (מאז תחילת העלאות הריבית ב־2022). לאומי מציג יעד של 16%-15%, מעט נמוך מתשואות העבר – 16.9% ב־2024 ו־15.9% ב־2023. גם הפועלים מציג יעד שנדמה כמתון יחסית: 15%-14%, לאחר תשואה של 13.8% ב־2024 ו־15% בשנה שקדמה לה. דיסקונט, שפרסם תכנית עד 2030, שואף לתשואה של 13.5%, הנמוכה מהתוצאות בשנים האחרונות.
העובדה שהבנקים מציבים יעדי תשואה זהים לממוצע בשנים האחרונות או אף נמוכים ממנו, אינה מעידה על זהירות, אלא על שאפתנות. הסיבה לכך היא שהציפייה להורדת ריבית והתמתנות האינפלציה תפגע ברווחי הבנקים, שחלק גדול מהעלייה ברווחיות שלהם בשנים האחרונות הושג באמצעות המגמות ההפוכות של עליות הריבית והמחירים. כך למשל, ב־2019 עמדו התשואות של לאומי ומזרחי־טפחות על 9.8% ו־11.9% בלבד.
לאומי מעריך שכל ירידה של אחוז בריבית תוריד את התשואה להון שלו ב־0.8%. הערכות אחרות מדברות על פגיעה של 1.5% בכלל המערכת. ובכל זאת, הבנקים משוכנעים שיוכלו לשמר רווחיות גבוהה, גם כשפקטורים תומכי־רווח כמו ריבית גבוהה וכן שיעור גבוה של פיקדונות בעו"ש – ממנו נהנים הבנקים בשנים האחרונות – יתפוגגו.
לפי היעדים, מזרחי טפחות, שהציג את התשואה להון הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות (15.8%), צפוי להמשיך לעשות זאת. עם זאת, יש לזכור שלאומי ופועלים נדרשים לפי הרגולציה ליחס הלימות הון גבוהה יותר, שפוגע בתשואה להון. מנגד, פועלים ולאומי הציבו יעד חלוקת דיבידנד של לפחות 50% מהרווח הנקי, זאת לעומת חלוקה של 40% עד כה. בשונה מהם, מזרחי־טפחות שומר לעת עתה על שיעור חלוקת דיבידנד של עד 40%. חלוקת ההון גורמת לכך שהרווח הנקי מתחלק בפחות הון, ולכן קל יותר להציג תשואה להון גבוהה יותר.
היעדים שפירסם מזרחי טפחות בלטו במספר היבטים ביחס ליעדים של לאומי ופועלים. ראשית, בשונה מפועלים ולאומי, התכנית מתייחסת לתקופה של שלוש שנים ולא לתקופה של שנתיים – עובדה שאינה מובנת מאליה לאור האי ודאות הגבוהה במשק. אך משמעותית מכך – בעוד שלאומי ופועלים הסתפקו בהצבת יעדי צמיחה שנתיים בתיקי האשראי (10%-8% בלאומי ו־7% בפועלים), מזרחי טפחות הציב יעדי נתחי שוק באשראי ובפיקדונות.
מזרחי־טפחות מתכנן להגדיל את חלקו בתיק האשראי לציבור מ־21.5% ל־24%-23% עד סוף 2027, ולהרחיב את האשראי העסקי, תחום שכרגע הבנק אינו שחקן משמעותי בו, מ־11.7% ל־16%-15%. כלומר, הבנק מאותת כי אין בכוונתו רק לגדול – אלא גם לכרסם בנתח השוק של שני הגדולים.
לפי התכנית, מזרחי־טפחות ישיג את היעדים בעיקר דרך עסקאות מימון לפרויקטים לאומיים, הרחבת הפעילות העסקית הקיימת והתרחבות לענפים חדשים. בנוסף, הבנק מתכנן להרחיב את פעילות הסניפים הבינלאומיים שלו בלונדון ובארצות הברית, שמתמקדים באשראי לעסקים ישראלים בחו"ל.
יעד נוסף הוא גידול בנתח הפיקדונות מ־18.4% ל־21%-20%. צעד ראשון כבר בוצע: מזרחי־טפחות מאפשר לכלל הציבור להפקיד פיקדונות, גם ללא חשבון עו"ש – דבר שהיה נהוג רק בבנק ירושלים עד כה. החוק יחייב את כל הבנקים לפעול כך מ־2026, אך נכון לעכשיו מזרחי הוא היחיד מבין הגדולים שעושה זאת.
יש לקחת בחשבון שלבנק קל יותר להציג יעדים בתחומים שבהם נתח השוק שלו קטן, כמו אשראי עסקי ופיקדונות. בתחום המשכנתאות, שבו הבנק שולט עם 36% מהשוק ו־225 מיליארד שקל בתיק, הוא נמנע מהצגת יעד כמותי — ורק מצהיר שישמור על ההובלה. התחמקות מהצגת יעד מספרי למשכנתאות חושפת את עוצמת התחרות בענף, שניכרת בו גם חדירה איטית של גופים חוץ־בנקאיים. אף שאלה מחזיקים בנפח קטן יחסית, הם הולכים ומתרחבים.
איתות סמלי אך מעניין ניתן לראות גם בכך שמזרחי־טפחות הקפיד לאורך רוב ההשוואות שהציג במצגת למשקיעים שפירסם יחד עם היעדים הפיננסיים לציין את לאומי ופועלים בלבד. כלומר, בעוד לרוב מתייחסים לכלל חמשת הבנקים הגדולים או לשני הבנקים הגדולים, מזרחי־טפחות מנסה לייצר חלוקה מחדש, כמי שנמצא בליגה של הבנקים הגדולים ביותר. זה איתות שעד לפני מספר שנים לא היה ביכולתו לנקוט, אך פתיחת הפער בתקופה זו מאפשרת לו לעשות זאת.
מנוע רווח משמעותי
נקודה נוספת שמייחדת את מזרחי־טפחות מול פועלים ולאומי הוא הצבת יעד שיפור היעילות התפעולית של הבנק – מדד הבוחן את שיעור ההוצאות השוטפות מתוך סך ההכנסות. ככל שהיחס נמוך יותר, כך הבנק נחשב ליעיל יותר. מדובר בסעיף חשוב במיוחד שהמערכת הבנקאית הצליחה לשפר בעקביות בעשור האחרון, ושמסביר חלק משמעותי מהרווחיות החריגה של הבנקים בישראל ביחס למקביליהם בעולם. ולשם המחשה, בעוד שהכנסותיו של מזרחי־טפחות גדלו מ־7.3 מיליארד שקל ב־2019 ל־14.7 מיליארד שקל ב־2024, ההוצאות התפעוליות שלו גדלו מ־4 מיליארד ל־5.2 מיליארד שקל בלבד, ובהתאמה, יחס היעילות שלו השתפר מיחס גבוה של 54.6% בשנת 2019 ל־35.5% בשנה שעברה.
היעד שהציב מזרחי־טפחות הוא יחס יעילות של עד 35% במהלך תקופת התכנית, כשברבעון הראשון של השנה (שנכלל בתכנית) היחס עמד על 37.8%. הדרך להשיג זאת היא דרך מעבר מטה הבנק לקמפוס מרכזי בלוד, בדומה למעבר שביצע בנק לאומי בשנים האחרונות, ובדומה לבנק דיסקונט שעבר לקמפוס בראשון לציון – וכן "אופטימיזציה של פריסת מערך הסינוף ושל ניצול שטחי הנדל"ן המשמשים את הסניפים".
בשנים האחרונות, בזמן שברוב הבנקים הייתה מגמת סגירת סניפים, מזרחי־טפחות התבלט כמי שפותח סניפים חדשים ושם דגש בקמפיין השיווקי שלו על שירות אישי. בבנק מציינים כי אין כוונה לסגור סניפים אלא לצמצם שטחי מכירה.
