בלעדי
אימפריית החלפים לרכב של משפחת פינס שווה כבר 750 מיליון שקל
קרן ההשקעות לגאסי במגעים לרכישת השליטה (70%) בחברה המשפחתית מ. פינס תמורת 530 מיליון שקל, ותידרש לגיוס הון נוסף לצורך ביצוע העסקה. ב־2017 ניהלה קרן אייפקס מגעים לרכישת השליטה בחברה לפי שווי של עד 270 מיליון שקל
משפחת פינס בדרך לאקזיט גדול בעסקי חלפי הרכב שלה. לכלכליסט נודע כי קרן ההשקעות לגאסי במגעים לרכישת שליטה (70%) בחברת מ.פינס תמורת 530 מיליון שקל, מה שמשקף לחברה כולה שווי של 750 מיליון שקל. לפני שמונה שנים, ב־2017, קרן AMI, הזרוע הישראלית של קרן ההשקעות הבינלאומית אייפקס, שמנוהלת על ידי זהבית כהן, ניהלה מו"מ לרכישת 75% מהחברה לפי שווי של עד 270 מיליון שקל. העסקה כשלה, וכעת בני המשפחה עושים אקזיט לפי שווי של כמעט פי 2.8. כדי להוציא את העסקה לפועל, לגאסי תידרש לגייס הון נוסף, משום שעד היום גייסה 200 מיליון שקל בלבד, שאת רובם כבר השקיעה.
מ. פינס (M־Pines) היא חברה משפחתית שהוקמה על ידי מוטי פינס (50%), וכיום שותף בה גם דוד פינס, שמחזיק ביתרת המניות. בן משפחה שלישי, עופר פינס, שהחזיק 20% מהמניות, מכר אותן לשניהם לפני חמש שנים, ופרש לטובת עסקי הנדל"ן העצמאיים שלו.
לפי אתר האינטרנט שלה, מ. פינס היא חברה שעוסקת ביבוא, שיווק והפצה של חלקי חילוף לכמעט כל סוגי הרכב הפרטי והמסחרי שמשווקים בישראל. לחברה יש מרכז לוגיסטי ממוחשב ברמלה שמשתרע על שטח של כ־5,000 מ"ר ובו היא מאחסנת עשרות אלפי חלפים. בין לקוחות החברה, שמעסיקה 150 עובדים, כ־400 מוסכים ברחבי המדינה, כאשר יש לה גם פעילות של שיווק חלקי חילוף ללקוחות פרטיים. כמו כן, מ. פינס מספקת ייעוץ מקצועי ללקוחות בנושא חלפים, כשהמרכז הלוגיסטי המממוחשב שלה מאפשר לה לספק את החלפים במהירות גבוהה יחסית.
מ.פינס הוקמה ב־1986. בתחילת הדרך היא עסקה ביבוא חלפים למספר מצומצם של דגמים ורכבים, אך עם השנים היא התפתחה להיות אחת השחקניות הגדולות והדומיננטיות בענף, וכיום ההכנסות שלה עומדות, לפי ההערכות, על כ־500 מיליון שקל בשנה, והחברה גם מציגה רווחיות גבוהה בדמות שיעור EBITDA דו־ספרתי מההכנסות.
לאחר השלמת העסקה לגאסי עשויה לעמוד בפני אתגר בדמות רפורמה בענף, שהמטרה שלה להוזיל את עלויות החלפים, כתוצאה מכך גם את עלויות הביטוח לציבור הרחב. בשלב זה הרפורמה נבלמה על ידי שרת התבורה מירי רגב, אך לא מן הנמנע שהיא תחזור לשולחן בעתיד.
הרפורמה נועדה לתקן את המצב הנוכחי. הסעיף המרכזי ברפורמה נועד לפתור עיוות באומדן המחיר של חלקי החילוף. מוסכים רוכשים חלפים במחיר הנמוך ב־60%-45% ממחיר המחירון של חלקים מקוריים, שאותו קובע היבואן, וב-85%-60% ממחירם של חלקי חילוף תחליפיים (שאינם מיוצרים על ידי יצרן הרכב).
כיום, בהתבסס על צו של משרד התחבורה שנקבע ב־1980, שמאי נדרש לקבוע את עלות תיקון הרכב לפי מחיר המחירון, ולא לפי המחיר בפועל שהמוסך שילם. התוצאה היא ניפוח של עשרות אחוזים בעלויות התביעה שחברות הביטוח שילמו, ועלויות עודפות שרשות התחרות מעריכה במאות מיליוני שקלים בשנה, שמהן נהנים המוסכים, ספקי החלפים והיבואנים. מי שמשלם את המחיר הוא הציבור, שבשנים האחרונות רואה את פוליסות הביטוח שלו מתייקרות בעשרות אחוזים. הרפורמה היתה אמורה לקבוע שינוי במנגנון אומדן הנזק כך ששמאי יעריך את הנזק לפי מחיר השוק, ולא לפי מחיר המחירון, בתוספת עמלה שתשולם למוסך. הנפגעים המרכזיים מהרפורמה המוצעת הם המוסכים, שמרכיב הרווח המרכזי שלהם מתבסס על פערי המחיר של חלקי החילוף, ולא על עבודת התיקון עצמה. לכן, מדובר ברפורמה שאומנם צפויה להיטיב עם הציבור בכללותו, אך במקביל לפגוע ברווחיהם של המוסכים. כאמור, בינתיים הרפורמה נבלמה.
קרן לגאסי היא קרן פרייבט אקוויטי שהוקמה לפני ארבע שנים, ב־2021, כשהאסטרטגיה שלה היא להשקיע בחברות משפחתיות בסדר גודל בינוני. היא הוקמה על ידי אילון פנחס, לשעבר שותף בקרן ויולה, שהיא עצמה גם משקיעת עוגן בקרן; נדב הררי, לשעבר מנכ"ל כימוביל, מקבוצת אמיליה פיתוח של עודד פלר; ובן אוריון, לשעבר בכיר בפירמת היעוץ פרומתאוס. עד היום הקרן, שגייסה 200 מיליון שקל, ביצעה ארבע השקעות.
השקעה חמישית של הקרן, מו"מ לרכישת כ־20% ממניות חברת ניסטק לפי שווי חברה של 900 מיליון שקל, לא יצאה לפועל, זאת לאחר שלפני כשנה דבר המגעים נחשף בכלכליסט. ניסטק היא חברת אלקטרוניקה בבעלות יצחק ניסן שבין היתר מחזיקה בשליטה ביצרנית המעגלים המודפסים הבורסאית אלטק.
שתי ההשקעות הראשונות של קרן לגאסי, היו בחברת שירותי הלוגיסטיקה מנטפילד ובחברת פארגון קבוצת ברנע, שמתמחה במניעת נזקי עשן ואש. לגאסי השקיעה 60 מיליון שקל ברכישת 50% ממניות מנטפילד, וכ־35 מיליון שקל ברכישת 60% מפארגון קבוצת ברנע. העסקה במטנפילד לא היתה מוצלחת ובימים אלה, בעקבות סכסוך עם השותף המייסד עומר יצהרי, מוכרת לו הקרן את המניות בחזרה במחיר דומה לזה שרכשה אותן. זאת, כחלק מעסקה שבה עשוי מוטי בן משה, שמעמיד את המימון ליצהרי לצורך רכישת המניות, עשוי להשתלט על החברה. ההשקעה השלישית של הקרן היתה רכישת השליטה (55%) בחברת כלי העבודה ל.כ כלי עבודה וציוד מידי משפחות לואל וכץ תמורת 55 מיליון שקל. רכישה רביעית היא של חברת המשביר לחקלאי. ביולי האחרון רכשה הקרן את החברה מידי קרן סקיי, בעסקה של 80 מיליון שקל.
מימין: אילון פנחס, נדב הררי ובן אוריון, מייסדי קרן לגאסי
