"אם המלחמה מול איראן תימשך זמן רב, השוק יתחיל לרדת בשל הפגיעה במשק"
בורסת ת"א סגרה את שבוע המלחמה הראשון מול איראן בזינוק היסטורי, כשרוב מדדי המניות קובעים שיאים חדשים. המשקיעים כבר מתמחרים את המציאות החדשה שתיווצר בישראל עם הסרתו המהירה של האיום האיראני. אבל לא כולם שותפים לאופוריה
המלחמה מול איראן, שנפתחה במהלומה משמעותית ומוצלחת מצד ישראל, הזריקה אופטימיות רבה למשקיעים בשוק המקומי — מוסדיים, זרים ומשקיעי ריטייל כאחד — והבורסה סגרה את השבוע הטוב ביותר שלה מאז מאי 2020, כאשר 38 מתוך 55 מדדי המניות באחוזת בית סוגרים בשיא כל הזמנים, כולל מדד הדגל, ת"א־35, והמדד המייצג של הבורסה, ת"א־125. למעשה, כשבוחנים את שבוע המסחר שחלף, שהיה הראשון שהתרחש בצל המלחמה מול איראן, אפשר לראות שלפחות מתחילת המילניום, הבורסה המקומית לא הגיבה בכזו אופטימיות לפתיחה של מלחמה או מבצע. מדד המניות הכללי זינק בשבוע המסחר החולף ב־6.1%, העלייה הגבוהה ביותר בשבוע ראשון של מלחמה או מבצע צבאי. לשם השוואה, השבוע הראשון למלחמת חרבות ברזל (כלומר, חמשת ימי המסחר הראשונים) הסתיימו בירידה של 6.2% במדד מניות כללי (ראו תרשים).
במידה רבה, המשקיעים מתמחרים כבר כעת את התממשותו של תרחיש אופטימי — הסרת איום קיומי מעל ראשה של ישראל, ויותר מזה, הסרה מהירה של האיום הזה. מלחמה היא אירוע מורכב, שטומן בחובו אבידות גדולות, בנפש ורכוש, לצד השלכות כלכליות משמעותיות, גם כשמדובר באירוע קצר יחסית וגם כשאתה ניצב בצד המנצח. משום כך, עולה השאלה האם ציבור המשקיעים הפך שאנן ובהמשך העליות הניכרות בבורסה עלולות להפוך לירידות חדות?
לדברי גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב גמל ופנסיה, "אפקט ההפתעה שיצרה ישראל כשתקפה באיראן, תוך שהיא מחסלת בכירים רבים, פוגעת באתרי גרעין ובטילים בליסטיים, הציבה את ידה על העליונה, והדבר עשה את שלו. המהלך מעיד על עליונות צבאית ישראלית". ולכן, הוא מסביר, "השוק כבר מתמחר שינוי גיאו־פוליטי שמתחולל במזרח התיכון. ראינו את הראלי שהחל בספטמבר, אחרי שישראל הצליחה לשנות את המאזון מול לבנון עם מבצע הביפרים וחיסול נסראללה. האיום האיראני הוא גדול יותר. לכן, ברגע שישראל פוגעת באיום הקיומי הזה בצורה ישירה, השוק מגיב והוא בוחר לראות את התמונה האופטימית".
לפי מני, העליות החדות באחוזת בית משקללות גם תרחיש אפשרי, אך זהיר, שבו השלטון הנוכחי באיראן יקרוס: "איראן מימנה את כל ארגוני הטרור בסביבה, היא גם ההאב של המאבק בישראל. לכן, כשהאיום דועך, ושינוי משטר עשוי להיראות באופק, המשקיעים רואים לנגד עיניהם ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. אם נראה יציאה של העם האיראני לרחובות, ועלייה בהסתברות להחלפת המשטר, אז נראה גל נוסף של עליות. ישראל עשויה ליהנות מכניסת משקיעים זרים שתופסים אותה כמעצמה אזורית. אנחנו במיטב מסתכלים על תמונת המצב באופטימיות".
לעומתו, ערן קלינסקי, סמנכ"ל ההשקעות של מור גמל ופנסיה, סקפטי יותר. לדבריו, "המצב מול איראן מתעתע. האירוע נתפס כחיובי מאוד, אבל השאלה היא בסוף מה יהיו התוצאות שלו. יכול להיות שהכל ייגמר תוך כמה ימים, אבל אני מבקש לצנן את ההתלהבות. להערכתי, האירוע ימשך זמן רב, וגם הרמטכ"ל כבר העיד על כך. אם זה מה שיקרה, השוק יתחיל לרדת, בגלל ההשפעות הנלוות שיש למלחמה על המשק ועל הגירעון בתקציב המדינה. זה לא שהכל ודאי ואנחנו לא יודעים באמת שזה יסתיים בקרוב".
מור גמל ופנסיה חשופה לישראל בשיעור גבוה ביחס לחלק מהמתחרות שלה, ולפי קלינסקי, גופים בחשיפה גבוהה לשוק המקומי כבר פועלים כדי לייצר לעצמם הגנות מפני תרחישים שיביאו לירידות בבורסת ת"א. לדבריו, "יש פה אירוע משמעותי, שבו גוף מוסדי עם חשיפה גבוהה לישראל כבר חש היום מוגן ויכול להוריד את שיעור החשיפה. מי שהגיע לאירוע עם חשיפה נמוכה מדי לישראל ימשיך לקנות נכסים מקומיים, כדי לחפות על כך שהוא הפסיד את הראלי.
עם זאת, קלינסקי משרטט תרחישים שלפיהם השוק ימשיך לעלות גם ביום שאחרי תום המלחמה. אולם הוא מבהיר ש"אין לצפות לראלי נוסף, גם אם התרחיש החיובי יתממש במלואו. כיום, שנתיים לתוך מלחמה אזורית כוללת, פרמיית הסיכון של ישראל עדין גבוהה. מדובר בסיבה שגרמה לחלק מהמשקיעים הזרים למכור סחורה מקומית או לא להשקיע בישראל מלכתחילה. ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, שתקרה אם התרחיש האופטימי יתממש, תהפוך את ישראל לשוק לגיטימי בעולם. גם בקרב משקיעים מקומיים היא תיתפס כמקום שיש להגדיל אליו חשיפה, נאמר לשיעור של 35% מהתיק, לעומת ממוצע של 30% כיום. הגדלת החשיפה בשיעור זה בקרב מוסדיים תזרים 100 מיליארד שקל לשוק המניות המקומי".
ליאור יוחפז, מנהל ההשקעות הראשי של מנורה מבטחים, מתמקם בין מני לקלינסקי. לדבריו, הראלי שראינו בשבוע האחרון הוא תולדה של "העובדה שהמלחמה מתפרשת כהצלחה של ישראל, אחרי שנה וחצי של דשדוש בעזה. השוק אוהב את זה. המלחמה נגד איראן לא נראית לשוק כמו אירוע שימשך מספר חודשים, ובישראל זה נראה כמו התחלה של הסוף של בית המשוגעים האזורי. בישראל גם רואים איך המלחמה הזו יכולה להביא לסיומה גם את המלחמה בעזה, ואי אפשר לנתח את שוק ההון המקומי במנותק מהמלחמה. עם כל הצער שבדבר, מנהל כספים לא אמור להתמקד במספר הקורבנות או מימד ההרס, אלא במצב הכלכלי הנתון. בישראל, המשק מתפקד באופן מספק מפרוץ המלחמה מול חמאס, ולאחר שהמלחמה מול איראן תסתיים בתרחיש חיובי, ניתן יהיה להגיע למצב שבו חותמים על הסכמי שלום נוספים באזור. הסכם עם סעודיה הוא פוטנציאל אדיר לישראל, שהוכיחה לאורך המלחמה הנוכחית שיש לה יכולות גבוהות שיחזקו אותה בעתיד. התעשיות שיקומו פה על בסיס התעשיות הביטחוניות יוסיפו לצמיחה הכלכלית. גם הזינוק במדד הבנייה הגיוני — 2,000 דירות נפגעו עד כה, ויצטרכו לבנות אותם מחדש, ויהיו גם בטח פחות התנגדויות לפינוי־בינוי".
2 צפייה בגלריה


גיא מני ממיטב, ערן קלינסקי ממור גמל ופנסיה וליאור יוחפז ממנורה מבטחים
(צילומים: מיטב דש, יעל צור)
עם זאת, גם יוחפז מצביע על כך שהתרחיש החיובי מותנה בזמן. לדבריו, "האינתיפאדה בתחילת שנות האלפיים נמשכה שנים ופגעה משמעותית בכלכלה הישראלית. בסוף השאלה היא כמה זמן הקניונים יהיו סגורים, למשל. אם זו מלחמה בעצימות גבוהה אבל קצרה, זה לטובת השוק. קניון שסגור כמה שבועות, או פועל חלקית, זה בסדר. אבל אם המצב הזה יימשך חודשים ארוכים, זה מכביד על ההתנהלות ופוגע בכלל המשק. אני אישית לא חושב שהמלחמה העצימה תימשך חודשים. לא ישראל ולא איראן יוכלו לעמוד בכך".
כעת השאלה הגדולה, הן בשווקים והן מחוצה להם, היא האם ארה"ב תצטרף באופן פעיל למלחמה ותתקוף בעצמה באיראן. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ אמר בסוף השבוע שיחליט על כך סופית בתוך שבועיים. לפי מני ממיטב, "אם ארה"ב תצטרף למלחמה, יהיו זעזועים בשווקים בטווח הקצר. האיראנים יאיימו לסגור את מיצרי הורמוז, וזה יביא לקפיצה במחירי הנפט ולירידה בבורסות בחו"ל. אבל אם ישראל וארה"ב יתקפו בעוצמה ויפגעו באתר הגרעין בפורדו משמעותית, המהלך ישרת את כל המזרח התיכון, ובסיום המערכה השקל יתחזק ופרמיית הסיכון של ישראל תרד".
לפי קלינסקי ממור גמל ופנסיה, "מתקפה אמריקאית אמורה להיות חיובית לשוק המקומי. זה משפר גם את ההרתעה. אי אפשר להתעלם מהנזק הכלכלי שיוצרות ההפצצות בישראל, וככל שהמלחמה תתמשך, הנזק יגדל. אני חושב שכדי שנדע למנף את ההישגים, צריך יהיה גם לרפא את הקיטוב בחברה הישראלית".