ניתוח
כאל ומקס ממשיכות מקו הזינוק של אשתקד, ישראכרט נגררת מאחור
התאוששות הצריכה, גלי ההתייקרות והנהירה לחו"ל היטיבו עם חברות כרטיסי האשראי. אך בעוד כאל הובילה עם רווח נקי של 97 מיליון שקל ברבעון, ישראכרט צנחה ל־55 מיליון שקל: "אנו מאיצים את הצמיחה, וזה לא דבר פשוט"
הרווח הנקי המצטבר של שלוש החברות ברבעון הראשון עמד (בניכוי אירועים חד־פעמיים) על 231 מיליון שקל, עלייה של 10.5% לעומת הרבעון המקביל ב־2024. עם זאת, הפערים בין החברות בולטים: כאל הובילה ברווח הנקי עם 97 מיליון שקל, ואילו מקס הציגה את שיעור השיפור הגבוה ביותר, 36.2%. חלק מהעלייה של מקס מוסבר בהוצאה חד־פעמית ברבעון המקביל בעקבות סגירת שומות מול רשות המסים. אך גם בלי זה, הרווח לפני מס צמח בשיעור גבוה מאוד של 22.5%.
מנגד, ישראכרט סיימה את הרבעון עם ירידה של 14.1% ברווח הנקי, שהסתכם ב־55 מיליון שקל, הנתון הנמוך בענף. מנכ"ל החברה, רן עוז, הסביר כי זו תוצאה של האצת הצמיחה בתיק האשראי, שגוררת עמה הפרשות מוקדמות להפסדי אשראי, עוד לפני שהצמיחה מתורגמת להכנסות בפועל. "אנחנו מאיצים את הצמיחה, ובתקופה הזו זה לא דבר פשוט", אמר עוז ל"כלכליסט".
במהלך הרבעון ישראכרט שילמה 62 מיליון שקל כדמי ביטול עסקת המכירה למנורה מבטחים, הוצאה שתורגמה להפסד חד־פעמי של 48 מיליון שקל (לאחר מס). בשל כך הרווח הנקי של החברה, כולל ההשפעה החד־פעמית, צנח ל־7 מיליון שקל בלבד.
פעילות כרטיסי האשראי המשיכה להיות מקור ההכנסה המרכזי. בשנה האחרונה ההכנסות משימוש בכרטיסים צמחו ב־15.2% לסכום של 1.5 מיליארד שקל, בעוד ההכנסות מריבית נטו הסתפקו בצמיחה של 5.9% לסכום של 679 מיליון שקל. שלושה גורמים תרמו לעלייה החדה בהכנסות מכרטיסים: התאוששות הצריכה, הצרכנים חזרו להוציא כסף עם המעבר ללחימה בעצימות נמוכה יותר; גלי ההתייקרות, כולל העלאת המע"מ, והנהירה לחופשות בחו"ל. "אנחנו רואים את הפילוח הענפי, ובענפים מסוימים יש עליות דו־ספרתיות. הגידול בהוצאות מזון וביטוח הוא לא כי אנשים קונים יותר, אלא כי המחירים עלו", הסביר רן עוז, מנכ"ל ישראכרט.
בנוגע לחידוש הנסיעות לחו"ל, כל רכישה במטבע זר מניבה לחברות האשראי עמלה של 1%־3%, ולכן תיירות החוץ משפיעה ישירות על הכנסותיהן. זו גם הסיבה שחברות כמו מקס וכאל מרחיבות את פעילותן בתחום זה: מקס השיקה לאחרונה פלטפורמת הזמנת טיסות ומלונות, וכאל מקימה פלטפורמה להזמנת מלונות עם איסתא.
בעקבות המלחמה חלה ירידה חדה בתיירות היוצאת, שפגעה בהכנסות ממט"ח. אולם ברבעון הראשון של 2025 חברות התעופה הזרות חידשו פעילות, ומספר הטסים לחו"ל שב כמעט לרמות שלפני המלחמה. הרגיעה הביטחונית תרמה לעלייה בהזמנות לחגים ולקיץ, וההכנסות מעמלות מט"ח בענף זינקו ב־42.7% לסכום של 137 מיליון שקל. עם זאת, אי־הוודאות הביטחונית ממשיכה להעיב: פגיעת הטיל החות'י בנתב"ג בתחילת מאי והקפאת הטיסות מצד חלק מחברות התעופה הזרות מעלים סימני שאלה לגבי המשך הצמיחה בהכנסות ממט"ח ברבעון השני.
מחזורי השימוש בכרטיסים עלו במהלך השנה האחרונה ב־11.7% לסכום של 146 מיליארד שקל. המשך אינפלציה גבוהה צפוי לתמוך במגמה זו: באפריל נמדדה עלייה של 1.1% במדד, שהובילה לאינפלציה שנתית של 3.6%, הרבה מעל היעד העליון שהציב בנק ישראל של 3%. אם המגמה תימשך במאי וביוני, חברות האשראי צפויות ליהנות מעלייה נוספת בהוצאות הצרכנים.
כאמור, בתחום העמדת האשראי חברות כרטיסי האשראי נדרשות להתאמץ יותר כדי להרוויח. המלחמה הגדילה את רמת הסיכון במשק, שגם כך היתה גבוהה נוכח סביבת הריבית, וגרמה לחברות להיות בררניות ולהאט משמעותית את קצב העמדת האשראי, ובמקביל גם דיכאה את הביקוש הצרכני.
שלוש החברות מיקדו את הצמיחה בענף הרכב ובאשראי העסקי. תיק הרכב, שבו מקס היא השחקנית המרכזית עם נתח של כ־71%, צמח ב־45.7% בשנה האחרונה וב־10.9% ברבעון האחרון, והגיע ל־5.1 מיליארד שקל. מכיוון שמדובר בהלוואות עם בטוחה, החברות חשות בנוח לצמוח באופן אגרסיבי. אך יחד עם סיכון נמוך יותר מגיעה גם הכנסה נמוכה יותר מריבית. חלקו של תיק הרכב מתיק האשראי הצרכני של החברות גדל בשנה האחרונה מ־14.5% ל־19%.
לעומת זאת, תיק האשראי הצרכני בניכוי הלוואות רכב של שלוש החברות צמח בשיעור מתון מאוד של 3.9% בשנה האחרונה וב־1.5% ברבעון האחרון ועמד על 21.5 מיליארד שקל. הצמיחה השנתית הגדולה ביותר הייתה של כאל, 4.8%, שלה גם התיק הגדול ביותר, 7.75 מיליארד שקל.
תיק האשראי העסקי צמח ב־20% בשנה האחרונה וב־6.4% ברבעון האחרון, והסתכם ב־5.3 מיליארד שקל. השחקנית האגרסיבית ביותר היא ישראכרט, שתיק האשראי העסקי שלה צמח ב־29.3% במהלך השנה ועמד על 2.7 מיליארד שקל - גדול משתי המתחרות יחד.
לא מדובר רק במכירה ישירה של הלוואות לעסקים, אלא גם בשיתופי הפעולה של ישראכרט, למשל דרך חברת האשראי החוץ־בנקאי ביזי, שישראכרט רכשה 30% ממניותיה במרץ האחרון, וקו אשראי של כ־200 מיליון שקל שהעמידה ישראכרט לקרדיט 24 ביוני האחרון.
