עוד חוק נגד התקשורת: הצעה לפיקוח שנתי על התאגיד
ח"כ אריאל קלנר מהליכוד הציג הצעת חוק שתחייב את הנהלת תאגיד השידור להתייצב בוועדת הכלכלה אחת לשנה. יו"ר הוועדה דוד ביטן תומך בהצעה: "התאגיד לא מורם מעם, אפשר לפקח עליו". התאגיד מתנגד וטוען שכבר היום יש לוועדה יכולת לזמן את ראשיו בכל עת
ועדת הכלכלה של הכנסת מקדמת הצעת חוק שתחייב את הנהלת תאגיד השידור להתייצב בה אחת לשנה ולדווח על פעילותו. הצעת החוק, שהוגשה על ידי חבר הכנסת אריאל קלנר (הליכוד), מצטרפת לגל החקיקה נגד התקשורת (אם כי מתונה בהרבה מהצעות אחרות של חברי כנסת ממפלגתו נגד התאגיד והתקשורת שהוגשו בשנה האחרונה).
במהלך הדיון שהתקיים היום (ב') בהצעה, אמר יו"ר הוועדה דוד ביטן, שתומך בה: "התאגיד לא מורם מעם, אפשר לפקח עליו, והפיקוח של המועצה לא מספיק. עדיין הכנסת יכולה לפקח על גוף כזה". ביטן הוסיף: "זה לא יהיה רק פיקוח תקציבי, אלא על סעיפים בחוק שמקיימים או לא מקיימים". בתאגיד מתנגדים להצעה, בין היתר בעקבות הטענה שכבר כיום יש לוועדת הכלכלה של הכנסת יכולת לזמן את ראשי התאגיד לדיווח על פעילותו מתי שירצו.
לפי ההצעה של קלנר, בשלב הראשון תגיש הנהלת התאגיד דו"ח, ולאחריו יחויב יו"ר ועדת הכלכלה לקיים דיון. ביטן הציע לשנות את ההצעה כך שלאחר קבלת הדו"ח היו"ר יחליט אם לקיים את הדיון - ולא יחויב לעשות זאת. חשוב לציין שכיום שליש מחברי ועדה יכולים לפנות ליו"ר בבקשה לכנס דיון בנושא מסוים, והיו"ר מחויב לעשות זאת. קלנר טען בהתחלה שבעקבות השינוי הוא ירצה למשוך את החוק, אך לאחר מכן הודיע שיבחן את הנושא שוב.
חברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה) אמרה: "לא מקבלת את זה שמבודדים חוק ומסתכלים עליו באקלים נקי, הסיפור פה יותר רחב. מי שמגיש את החוק רוצה לסגור את התאגיד, שר התקשורת לא רוצה תקשורת ציבורית, ואין דמוקרטיה ליברלית בלי שידור ציבורי. הסיפור פה הוא מעקב אחר תכנים, להלך אימים, וחלק מאקלים רווח על כלל הזירות גם על התקשורת הציבורית והעצמאית. החוק הוא לא רק לשידור הציבורי - הוא חלק מרעיון מארגן כולל של חיסול העצמאות. בגלל חוק כזה תהיה פגיעה ביצירה המקומית הביקורתית". לזימי פנתה לביטן: "רוצים לחסל את הוועדה שלך, למה אתה עושה את זה תמים? אותך עוקפים, עליך השר מפיל חקיקה ועוד ועדה, עליך הוא יוצא. פוליטיזציה".
כאמור, למרות שהצעת החוק מתונה בהרבה, היא רק אחת משורת ההצעות הבעייתיות שהגישו בשנה האחרונה חברי הכנסת מהליכוד, שלעתים סתרו אחת את השנייה, נגד התקשורת ותאגיד השידור הציבורי. בראשם הוגשו מספר הצעות לסגירה מוחלטת של התאגיד והפרטת נכסיו. למשל, בהצעה אחרת של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן שהוגשה במרץ, הוצע לסגור בעיקר את חטיבת החדשות של התאגיד, אך לא את כל הפעילות של שידור ציבורי בישראל.
את מרבית החוקים נגד התקשורת החופשית בלם ביטן בדיוני הוועדה, והודיע שלא יקדם אותם. למשל, בדיון שנערך בינואר ביטן הודיע: "חוק הפרטת התאגיד לא יקודם בוועדה. צריך את השידור הציבורי".
מלבד ההצעות הפרטיות של חברי הליכוד נגד התקשורת החופשית, לאחרונה הגיש שר התקשורת שלמה קרעי את "חוק השידורים" הרחב שלו, שכולל רפורמה משמעותית בתחום שידורי הטלוויזיה והחדשות בארץ. חוקי השידורים בישראל עדיין מותאמים לעולם של כבלים ולוויין ולא עשו את ההתאמה הנדרשת לעידן האינטרנט - מה שמייצר עיוותים שונים בחוק. לכן, חוק שידורים רחב שיכלול הצעות כמו סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין והקמת גוף אחד לפיקוח על השידורים - הם שינויים חשובים ואף טבעיים לשידורים בישראל.
אלא שבמסגרת החוק יש כמה סעיפים בעייתיים במיוחד - כמו היכולת של המועצה החדשה שתוקם להטיל קנסות כבדים במיוחד על ערוצי התקשורת השונים בגובה של עד כ-1% מהכנסותיהם. הצעת החוק גם רוצה לבטל את ההפרדה הקיימת היום בין חברת החדשות העצמאית של הערוצים המסחריים 12 ו-13, שנועדה למנוע משיקולים מסחריים להשפיע על שידורי החדשות.
