הנפקה בבורסה: האם המחיר שווה את התועלת?
לאחר תקופה מאתגרת, אנו עדים למגמת התאוששות בשוק ההנפקות הישראלי. בשנת 2024 חמש חברות הנפיקו לראשונה מניות לציבור ואילו בשנת 2025 עד למועד זה, כבר שבע חברות השלימו הנפקה לראשונה של מניות לציבור, ובנוסף הצטרפו חברות נוספות שהנפיקו אגרות חוב לראשונה לציבור.
התפתחות זו מעלה שאלות חשובות עבור בעלי ומנהלי חברות פרטיות: האם זה הזמן הנכון להפוך לחברה ציבורית? ומהו האיזון האמיתי בין התועלת לעלויות?
שוק ההון מציע לחברות שתי אפשרויות גיוס מרכזיות: גיוס הון באמצעות הנפקת מניות וגיוס חוב באמצעות הנפקת אגרות חוב. הפלטפורמה של גיוס הון מאפשרת לחברה בהמשך לגייס חוב בקלות ובתקופה קצרה יחסית, שכן החברה כבר מוכרת למשקיעים ופועלת תחת כללי הדיווח והשקיפות הנדרשים.
היתרונות של הפיכה לחברה ציבורית משמעותיים ומגוונים. היתרון המשמעותי ביותר הוא הנגישות למקורות מימון מגוונים בתנאים משופרים ובהיקפים גדולים יותר, במיוחד בתקופות של ריבית גבוהה יחסית בהן שוק ההון מהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית למימון בנקאי. חברות ציבוריות נהנות גם משיפור משמעותי בתנאי המימון מול מממנים קיימים ומגמישות בניהול המבנה הפיננסי.
מעבר ליתרונות הפיננסיים, המעמד הציבורי מחזק את המוניטין, האמינות והמיתוג העסקי של החברה. חברות ציבוריות נהנות מפלטפורמה אפקטיבית לצמיחה והתרחבות (Scale Up), ומאפשרויות עסקיות חדשות לרבות מיזוגים ורכישות.
רישום המניות למסחר בבורסה גם יוצרת נזילות של החזקות בעלי המניות בחברה פרטית ומאפשרת להם לממש חלק מהשקעתם תוך שמירה על השליטה. במקרים של מבנה בעלות משפחתי, היא מסייעת בהעברה בין-דורית מסודרת של השליטה.
כפי שמראים הנתונים בשטח, בשוק הישראלי יש הטייה להנפקות של חברות נדל"ן ופיננסים לאור אופי פעילותן שדורשת השקעה הונית גדולה, וניתן לראות גם חברות נדל"ן רבות שמתחילות בגיוס אגרות חוב בלבד (חברה מדווחת) ולאחר צבירת ותק והגדלת היקף, מבצעות גם הנפקה לראשונה של מניותיהן לציבור.
עם זאת, חשוב לזכור שלמטבע הציבוריות יש שני צדדים. העלויות הכספיות של ההנפקה ותפעול חברה ציבורית מהוות שיקול משמעותי. עלויות ההנפקה כוללות תשלומים ליועצים משפטיים, רואי חשבון, יועצים כלכליים וחתמים, ועשויות להגיע למיליוני ש"ח (אך מהוות בדרך כלל אחוזים בודדים מתמורת ההנפקה). העלויות השוטפות של חברה ציבורית מגיעות לכמיליון עד מיליון וחצי ש"ח בשנה.
מעבר לעלויות הכספיות, נדרשת הכנה של מערכות הדיווח הפיננסי, אימוץ תקני דיווח בינלאומיים, והתאמת הממשל התאגידי לדרישות הדין ולציפיות המשקיעים. נדרש מינוי דירקטורים חיצוניים, הקמת ועדות דירקטוריון, והשקעת זמן ניהולי בממשל תאגידי ובקשרי משקיעים. משכך, הזמן הנדרש להליך ההנפקה לציבור הינו ארוך יחסית ולרוב עלול לקחת חצי שנה לפחות.
בנוסף לאלו, התכנון המוקדם הוא המפתח להנפקה מוצלחת ולהתנהלות יעילה כחברה ציבורית. מניסיוננו המעשי בליווי חברות רבות בתהליכי הנפקה, זיהינו מספר דוגמאות מובהקות המדגימות את חשיבות ההכנה המוקדמת:
חברות שגיבשו מדיניות תגמול מאוזנת וביצעו תכנון מוקדם של מבנה התגמול לנושאי משרה הצליחו לשמר טאלנטים מבלי להידרש לעדכון מדיניות התגמול ותוך השגת שיעורי תמיכה גבוהים באישור תנאי הכהונה בשנים שלאחר ההנפקה. התאמה מראש של הרכב הדירקטוריון לדרישות חברות הדירוג הובילה לתנאי גיוס משופרים, ותכנון מוקדם של מבנה הממשל התאגידי סייע בהתנהלות מול המשקיעים המוסדיים גם בהמשך הדרך.
עוד מניסיוננו, פיתוח יכולות תקשורת אפקטיביות, שקיפות בדיווחים ותיאום ציפיות ריאליות מסייעים לבניית מערכת יחסים בריאה עם בעלי המניות וחברות הדירוג. כך לדוגמא, ישנה חשיבות מכרעת לתיאום הציפיות מול המשקיעים ביחס לאופן פעילותה של החברה כבר בתשקיף ההנפקה, וזאת בכדי להימנע מסרבול שעלול להיווצר בדיווחיה השוטפים.
בשוק הנוכחי, כאשר הבורסה מציעה תנאים אטרקטיביים והמשקיעים מחפשים הזדמנויות צמיחה, הזמן בשל עבור חברות איכותיות לשקול את המהלך. נגישות למקורות מימון חדשים, גמישות פיננסית והיכולת לממש אסטרטגיות צמיחה הופכים את ההנפקה למנוע צמיחה רב-עוצמה.
אמנם הדרך אינה נטולת אתגרים, אך חברות שמשקיעות בהכנה יסודית מגלות שהמעבר לזירה הציבורית פותח אופקים חדשים ומהווה מנוף אסטרטגי לקפיצת מדרגה עסקית, תוך יצירת ערך משמעותי לבעלי המניות.
עו"ד רן פלדר הוא שותף במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי; פלג פאר הוא מנכ"ל משותף בלידר שוקי הון
