דעה
האם ישראל איחרה למסיבה בריאד, או שהיא עדיין יכולה "לדפוק איחור אופנתי"?
הנציגות העסקית הישראלית היתה נפקדת-נוכחת באירוע בריאד. ולא רק בגלל מיקומה הגיאוגרפי, אלא גם בזכות החשיבות האסטרטגית של תעשיית ההייטק הישראלית עבור ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות שנציגיהן סגרו עסקאות פנטסטיות עם הסעודים
אלפי אנשי עסקים ויזמי טכנולוגיה ישראלים צפו אתמול בנאום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בריאד ומרטו את שערות ראשם בתסכול. מאות מיליארדי דולרים התעופפו מצד לצד, ובזמן ששורה ארוכה של משקיעים ומנכ"לי חברות טכנולוגיות גרפו ללא מאמץ כמעט מאות מיליארדי הפטרו-דולרים שהסעודים הגישו להם על מגשי זהב מהודרים - ישראל כלל לא הוזמנה למסיבה. וזה לא שלא הציעו לה להשתתף במסיבה. דווקא הציעו. ויותר מפעם אחת. אבל הממשלה בראשות בנימין נתניהו מעדיפה ככל הנראה להתמקד בהרס (גם עצמי) ובחיסולים שהמניעים שלהם הם אינטרסים פוליטיים קטנים ואידאולוגיות נקמה משיחיות.
בכחנליית השקעות גלובלית כזאת לא נראתה כבר עשרות שנים וספק אם אי פעם בהיסטוריה הכלכלית המודרנית רוכזו במקום אחד סכומים כה גדולים, שנאמדים בטריליוני דולרים. הפורום הסעודי-אמריקאי להשקעות הפגיש תחת קורת גג אחת את נשיא ארה"ב, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, ושורה ארוכה ומרשימה של מנכ"לים ודמויות מפתח מעולם הטכנולוגיה והעסקים האמריקאי, בהם אלון מאסק, סם אלטמן מ-OpenAI, ג'נסן הואנג מאנבידיה, מנכ"ל אמזון ועוד רבים אחרים.
האמתלה לאירוע היתה כביכול מדינית, אבל מהר מאד התברר שמדובר בעיקר בזירת הכרזות על עסקאות והשקעות בהיקפים אדירים, שסכומם המצטבר חצה את הטריליון דולר. סעודיה התחייבה להשקיע כ-600 מיליארד דולר במגזרים מרכזיים בארה"ב, כולל אנרגיה, ביטחון, תשתיות – ובינה מלאכותית. נחתמה עסקת נשק ענקית בשווי 142 מיליארד דולר, ועוד עשרות מיליארדים בעסקאות קטנות יותר בתחומי AI, רפואה, רובוטיקה, ותעשייה, עם חברות כמו גוגל, אורקל, AMD וטסלה.
אנבידיה, לדוגמה, תספק לסעודיה 18,000 שבבים מתקדמים ותסייע בהקמת מרכז דאטה ענק. הוכרז על הקמת חברת AI לאומית סעודית חדשה בשם Humain, עם תקציב בלתי מוגבל ושותפויות ישירות עם החברות החזקות בעולם, במטרה להפוך את הממלכה למעצמת AI עולמית. סעודיה, לצד איחוד האמירויות וקטאר, מפגינות נכונות לשפוך סכומי עתק על טכנולוגיות מתקדמות, בעיקר AI ותשתיות תומכות, כחלק מחזון כלכלי חדש שמטרתו לגוון את הכלכלה ולהפחית את התלות בנפט.
האירוע הזה, שסימן את המזרח התיכון כמוקד חדש של חדשנות וכמרכז טכנולוגי עולמי, רק העצים אצל אנשי ההייטק הישראלים - יזמים ומשקיעים - את התחושה שישראל מחמיצה כאן הזדמנות היסטורית, חד פעמית אולי. בעוד סעודיה הכריזה על שותפויות אסטרטגיות והשקעות ענק בתחומי העתיד הבוערים ביותר, ישראל נותרה מחוץ למסיבה, וללא כרטיס לרכבת ההשקעות המהירה שחלפה על פניה.
האצבע המאשימה מופנית בעיקר כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומפלגות הקואליציה, שבורחים מההזדמנות שטראמפ הניח לפתחנו - מתוך שיקולים פוליטיים מגזריים ואינטרס הישרדות אישית. ההתעקשות על קו מיליטנטי ותוקפנות צבאית, שמכתיבים השותפים הקואליציוניים ממפלגות ימין קיצוני ומשיחי, מכשילה את הסיכוי להסכמים מדיניים ועסקיים משמעותיים. במבחן התוצאה, נראה שישראל מחמיצה גם הזדמנות מדינית אדירה וגם הסכמים כלכליים בשווי מיליארדי דולרים ומסתכנת בבידוד פוליטי, כלכלי וטכנולוגי.
אולם, האם התמונה כה קודרת וחד-משמעית? האם ישראל באמת איחרה את הרכבת המדינית והעסקית, או שמא היא עדיין יכולה להצטרף לחגיגה שהתחילה אתמול בסעודיה ו"לדפוק איחור אופנתי"?
תשובה על כך נמצאת אולי בניתוח שהציגה השבוע יפעת אורון, מנכ"לית בלקסטון ישראל בדיון במסגרת שבוע הסטארטאפים של גוגל וכלכליסט: "ההתעניינות של העולם בישראל זה לא כי אנחנו נחמדים, אלא כי אנחנו נחוצים", היא אמרה בהתייחס לשאלה על מעמדו של האקוסיסטם הישראלי בזירה הבינלאומית. אורון ציינה בדיון כי חברות רב-לאומיות ומשקיעים גלובליים מגיעים לכאן לא מתוך אדיבות, אלא מתוך צורך אמיתי בטכנולוגיה ובצוותים האיכותיים שהאקוסיסטם מציע. לדבריה המשקיעים הזרים יודעים שהם יכולים לייצר פה תשואה משמעותית על ההשקעות שלהם ולכן האטרקטיביות של ישראל תימשך גם בעתיד.
האמריקאים, הסעודים ושאר מדינות המפרץ יודעים את זה וגם אם טראמפ התעלם מנתניהו באקט של מחאה על סרבנותו להשתלב בחזון השלום במזרח התיכון, עדיין נותר פתח לתקווה. ההייטק הישראלי הצליח לאורך השנים לייצר פתרונות וטכנולוגיות שהשוק העולמי זקוק להן - מתחומי הטלקום והשבבים בעבר, ועד לתחומי הסייבר וה-AI בשנים האחרונות. היכולת הזו לפתח את הדברים הנכונים בזמן הנכון, להוכיח יכולת בניית חברות גדולות ומוצלחות, ולממש השקעות דרך אקזיטים או הנפקות – היא שממשיכה למשוך משקיעים גלובליים לישראל, גם אל מול קשיים ואתגרים.
וכך, למרות ההתעלמות המופגנת של טראמפ מנתניהו, הנציגות העסקית הישראלית היתה נפקדת-נוכחת באירוע בריאד. ולא רק בגלל מיקומה של ישראל ברצף הגיאוגרפי בין המזרח למערב, אלא גם בזכות החשיבות האסטרטגית של תעשיית ההייטק הישראלית עבור ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות שנציגיהן סגרו עסקאות פנטסטיות עם הסעודים. כמעט כל אחד מהבכירים שייצגו את הכלכלה והטכנולוגיה האמריקאית חולש על נכסים אסטרטגיים של החברה שלו בישראל.
מנכ"ל בלקסטון העולמית, סטיבן שוורצמן, היה אחד משושבני האירוע וכמוהו גם ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה שנחשבת לאחת המעסיקות הפרטיות הגדולות בישראל. לריאד הגיעו גם רות פורת הנשיאה ומנהלת ההשקעות של אלפבית וגוגל, שמשקיעה 32 מיליארד דולר ברכישת חברת הסייבר הישראלית wiz ומחזיקה בישראל מרכז פיתוח ענק וכמוה גם אנדי ג'סי מנכ"ל אמזון שביקר רק לפני שלושה חודשים במרכז הפיתוח של החברה בחיפה.
אפילו טראמפ עצמו, "חתן הבר-מצווה" של האירוע, השאיר לפוליטיקאים הישראלים את האופציה לנצל מתישהו את ההזדמנות ההיסטורית הזאת כשהצהיר בנאומו כי סעודיה מוזמנת להצטרף להסכמי אברהם - שמשמעותם נורמליזציה עם ישראל. בסופו של דבר, נראה כי למרות ההיעדרות הפיזית מהבמה המרכזית בריאד, כל הצדדים יודעים שלישראל יש מה להציע. עוצמת ההייטק הישראלי והנחיצות הטכנולוגית שלה עבור שחקנים גלובליים משמעותיים, יוצרים נתיב עוקף למרות המכשולים הפוליטיים. הנוכחות הסמויה של ההשפעה הישראלית דרך עסקאות הענק של חברות בינלאומיות המחזיקות נכסים אסטרטגיים בישראל, וההזמנה הפתוחה של טראמפ להצטרפות להסכמי אברהם, מרמזים כי הדלת לשיתוף פעולה עתידי עדיין פתוחה. ייתכן שישראל אכן איחרה למסיבה, אך היא עדיין יכולה לקוות ל"איחור אופנתי" שיאפשר לה להשתלב בחגיגה הטכנולוגית והכלכלית החדשה במזרח התיכון.
