שבוע הסטארטאפים
"ההתעניינות בישראל - לא כי אנחנו נחמדים, אלא כי אנחנו נחוצים"
כך לדברי יפעת אורון, מנכ"לית בלקסטון ישראל במסגרת שבוע הסטארטאפים של גוגל וכלכליסט. לדבריה, אנחנו מצליחים להביא לפה חברות רב לאומיות שבסופו של דבר גם רוכשות את החברות שלנו כי הן צריכות את הטכנולוגיה ואת הצוותים". פרופ' מנואל טרכטנברג הוסיף, כי היכולת של ההייטק הישראלי זה לראות הזדמנויות איפה שאחרים רואים בעיות
"ההתעניינות של העולם בישראל זה לא כי אנחנו נחמדים, אלא כי אנחנו נחוצים. אנחנו מצליחים להביא לפה הרבה מאוד חברות רב לאומיות שבסופו של דבר גם רוכשות את החברות שלנו כי הן צריכות את הטכנולוגיה ואת הצוותים. מנגד, אנחנו גם יודעים להביא לפה את המשקיעים, כי המשקיעים יודעים לייצר פה תשואה", כך אמרה יפעת אורון, מנכ"לית בלקסטון ישראל, בדיון על חשיבותו של ההייטק הישראלי באקוסיסטם הטכנולוגי והכלכלי הגלובלי, במסגרת שבוע הסטארטאפים של גוגל וכלכליסט.
בדיון שהתמקד בנושא הבינה המלאכותית (AI), השתתף גם פרופסור מנואל טרכטנברג, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובכיר בקרן מנדל למנהיגות, שהתייחס בדבריו לאיכויות הנסתרות של יזמי ההייטק הישראלים. לדעתו, אין תשובה אחת, אך עצם השאלה מכילה חלק מהתשובה: "מכיוון שאנחנו למודי משברים, ההייטק הישראלי נולד בתוך מצבים מאוד לחוצים, והוא כל פעם הראה את יכולת ההסתגלות, היצירתיות שלו". יכולת זו הפכה, לדבריו למאפיין העיקרי של התעשייה: "היכולת לראות הזדמנויות איפה שאחרים רואים בעיות, היכולת להמציא את עצמו מחדש לאור התפתחויות טכנולוגיות, כמו שקורה כיום ב-AI. היכולת גם לאור זעזועים גלובליים... לבוא ולמצוא שווקים חדשים".
עם זאת, טרכטנברג הדגיש כי ההייטק הישראלי ניצב כיום בפני שתי חזיתות מאתגרות: הזעזועים שקורים בתוך מדינת ישראל והטלטלה העולמית, שהיא גם גיאופוליטית וגם כלכלית. להתמודד מול שני הזעזועים הללו זה "לא קל, אבל אני מאמין שזה אפשרי".
אורון הסכימה עם ניתוח המקרו של טרכטנברג והרחיבה מהזווית העסקית וההשקעות. לטענתה, מה שמייחד את ההייטק הישראלי הוא היכולת "לייצר טכנולוגיה, בעיקר דיפ טק, שהשוק היה צריך כל פעם, כל תקופה". יכולת זו באה לידי ביטוי בעבר בתחומי הטלקומוניקציה ווהשבבים, ובשנים האחרונות בתחומי הסייבר וה-AI. היכולת לפתח את הדברים הנכונים בזמן הנכון ולהוכיח יכולת בניית חברות ומימוש השקעות (הנפקות או מכירות) היא שמושכת את המשקיעים, גם מול קשיים, הסבירה. אורון ציינה כי ב-2024 נרשמה עלייה של 30% בהיקף ההשקעות לעומת 2023, והיקף העסקאות הגיע ל-12 מיליארד דולר. בתחום המיזוגים והרכישות (M&A), "פרצנו את כל תקרות הזכוכית... עם כמה עסקאות מאוד מאוד גדולות ואחת באמת מאוד מאוד גדולה", אשר מייצרות מומנטום גלובלי ומגדילות את ההיכרות עם ישראל כיצרנית של "חברות ענק".
השאלה הגדולה היא כיצד לשמר את האטרקטיביות הזו, במיוחד בתחום ה-AI, נוכח חששות שישראל עלולה לפספס את ה"רכבת". פרופסור טרכטנברג הדגיש את תפקיד הממשלה בשלושה הקשרים מרכזיים: 1. הכשרת כוח אדם איכותי דרך האוניברסיטאות, המכללות ויחידה 8200; 2. אספקת תשתיות, שהן קריטיות, במיוחד בעידן ה-AI שמצריך תשתית בסדר גודל אחר לגמרי. טרכטנברג סקפטי אם גורם פרטי יחיד בישראל יכול לספק תשתיות כמו אלה הנדרשות למודלי שפה גדולים (LLMs), ומאמין שיUזמה ממשלתית או ספונסור של שיתופי פעולה נדרשים. 3. הדבר השלישי והבעייתי ביותר, לדעתו, הוא יציבות מדינית-פוליטית, שחיונית למרות כל החוסן.
אורון הוסיפה כי מדינת ישראל תמיד הצליחה לסגור פערים טכנולוגיים. עולם ה-AI כולל עולם תשתיתי (LLMs) ועולם אפליקטיבי, ובישראל "משחקים על כל המגרש". בעוד שהקמת תשתיות ענק אינה טריוויאלית, קיימים שחקנים משמעותיים כמו אנבידיה בישראל, שמצהירים שימשיכו לגדול כאן בכוח אדם ואולי גם בתשתיות. אורון הביעה אמונה ב"כושר ההמצאה של היזם הישראלי", שיודע למצוא דרכים לפעול גם במסגרת תקציבית מוגבלת. היא הדגישה כי AI הוא נושא מרכזי כיום כמעט בכל חברה ישראלית, לא רק בחברות AI מובהקות, אלא גם בחברות המשתמשות ב-AI לטובת צמיחה והפיכה ליותר רווחיות ומתקדמות. טרכטנברג הוסיף את הדוגמה של DeepSeek כ"פריצת דרך" בהנגשת יכולות AI בפחות כוח חישובי, שמתאים ל"מנטליות הישראלית". עוד ציין יוזמה של האוניברסיטאות לקידום מחקר בסיסי ב-AI, שדורשת השקעה ממשלתית. אורון הוסיפה גם את הצורך בסביבה עסקית נכונה למשקיעים זרים, הכוללת חשבונאות ומערכת משפטית תקינות, שנותנות להם תחושת ביטחון למרות המרחק הפיזי.
השינויים הגיאופוליטיים והמצב הביטחוני של ישראל, העלו את השאלה האם המיקום של ישראל נותן יתרון מול ממשלות המגדילות תקציבי ביטחון בתחום ה-Defense Tech. טרכטנברג הסביר שהנסיגה מהגלובליזציה המואצת אינה מיטיבה עם ישראל, אך ישראל שומרת על קשרים גלובליים רחבים. אכן, יש שינוי דרמטי בהתייחסות של ממשלות באירופה לביטחון והשקעות גוברות. ממשלות אלו "מסתכלות עלינו, על היכולת המופלאה הזאת של לרתום את הטכנולוגיה המתקדמת לצרכים ביטחוניים, ובוודאי שנפתחות פה הזדמנויות מדהימות". בעידן זה, גם סטארטאפים, ולא רק שחקנים גדולים, מעורבים בתחום, מה ש"מאוד מתאים לנו".
לגבי עתיד האקזיטים, אורון ציינה כי כל העולם ציפה לפתיחה של שווקי ההון והגדלת קצב ההנפקות ב-2025. קיים "תור מאוד מאוד ארוך להנפקות", אך ישראל נהנית מבגרות החברות בה. היא ציינה את התופעה של קרנות Private Equity שמתחילות להסתכל על ישראל כ"מקור לרכישה של חברות". אם בעבר מי שרכש חברות ישראליות היו בעיקר חברות טכנולוגיות גדולות, הרי שכניסת Private Equity "עוזר לכל המערכת", מאפשר לקרנות המוקדמות יותר לצאת מהשקעותיהן ולהחזיר כסף למשקיעים, ומאפשר ליזמים "להמשיך להוביל את החברה כאילו כמעט שום דבר לא השתנה". מגמה זו "תהיה מאוד מבורכת וזה יכניס רוח חדשה ואנרגיות לשוק שלנו".
