הרפורמה בסטאז' ברפואה יוצאת לדרך: תקופת ההכשרה תקוצר ל-9 חודשים
משרד הבריאות חושף רפורמה מקיפה בסטאז' שנדרש לקבלת רישיון לרפואה בישראל. הרפורמה, שתצא לדרך בשני שלבים - הראשון בספטמבר הקרוב, תכלול קיצור משך הסטאז', התאמה בתכני ההכשרה וגמישות בסדר הסבבים בבתי החולים. בשלב הבא, בעוד כשנתיים, יקוצר הסטאז' עוד יותר - בייחוד לסטודנטים שישמשו כ"מסייע לרופא" במהלך לימודיהם
מתכונת הסטאז' בלימודי רפואה עוברת שינוי משמעותי, ובמסגרת זו תקוצר תקופת הסטאז' משנה לתשעה חודשים. בעוד שנתיים ייכנס לתוקף השלב השני ברפורמה שאותה חשף היום (ג') משרד הבריאות - ואז ינוע הסטאז' בין שישה לתשעה חודשים, בהתאם לתנאים שייקבעו.
סטאז' הוא פרק העבודה המעשית שנדרש מכל בוגר לימודי רפואה כדי לקבל רישיון לעסוק ברפואה בישראל. הרפורמה שהוצגה היום מבוססת על המלצות שנדונו בארבע ועדות מקצועיות שעסקו במתכונת הסטאז' בשנים האחרונות. השינוי יבוצע, כאמור, בשני שלבים – בשלב הראשון, שייכנס לתוקפו בספטמבר הקרוב, יקוצר הסטאז' מ-12 חודשים לתשעה חודשים על פי החלוקה הבאה: שלושה חודשים במחלקה פנימית; חודש במחלקת רפואה דחופה; חודש במחלקת ילדים (במקום חודשיים); חודש במחלקה כירורגית (במקום חודשיים); חודשיים אלקטיביים, חודש "סלקטיב" באחד ממקצועות הליבה של הסטאז' (במקום חודש החובה המורכב משבועיים במחלקת הרדמה ושבועיים בטיפול נמרץ).
"אני עשיתי סטאז' לפני יותר מ-15 שנים, וכבר אז היו לא מעט השגות על האופן שבו הוא מתנהל, והוא לא השתנה כמעט בכלל ב-20 השנים האחרונות", הסביר ד"ר ספי מנדלוביץ', משנה למנכ"ל משרד הבריאות, בתדרוך לכתבים. קיצור הסבבים בכירורגיה ובמחלקות הילדים נובע מכך שברוב בתי החולים אין הלימה בין כמות הסטאז'רים לבין הצורך התפעולי – דבר שפוגע גם ביכולת ההכשרה והלימוד בסבבים אלה. ד"ר מנדלוביץ' הסביר כי "ניכר היה שמספיק חודש בשביל לבסס את ההכשרה במחלקות אלה". לדבריו, בסקרים שביצע המשרד אף נראה שברוב המחלקות הללו יש עודף של סטאז'רים. "ראינו שלעודף הזה יש חסרונות – חינוך רפואי פחות טוב, קושי לתת משוב לסאטז'רים בעבודתם, ותחושה בקרב הסטאז'רים שלא רואים אותם", אמר.
תקופת הסטאז' במחלקת טיפול נמרץ והרדמה תוחלף לחודש בחירה ("סלקטיב") במקצועות מוגדרים. בנושא זה הייתה הסכמה מקיר לקיר, שכן במתכונתו הנוכחית, למעט מקרים בודדים, החודש בטיפול נמרץ והרדמה לא תרם לחינוך הרפואי ולא סייע בתפעול בית החולים. הוחלט כי חודש זה יוחלף באחד ממקצועות הליבה של הסטאז', תוך התחשבות ברצונו של הסטאז'ר ובצורכי המערכת. המחלקות שיוכלו הסטאז'רים לבחור הן: פנימית, ילדים, כירורגיה או רפואה דחופה. כמו כן, יתאפשר לבצע חודש זה במחלקות הרדמה/טיפול נמרץ כדי להמשיך לאתר מועמדים להתמחות בהרדמה.
במסגרת הרפורמה יבוטל חודש החופש המרוכז שניתן עד היום לסטאז'רים, כך שיוכלו לפרוס את ימי החופש במהלך הסטאז'. "עד היום היה חודש חופש מרוכז, וסטאז'רים לא יכלו לקחת חופש ביתר הימים. אני זוכר גם את עצמי באותה תקופה, כשהיה לי אירוע משפחתי ולא יכולתי לקחת חופש. השינוי הזה יאפשר לסטאז'רים לקחת חופש כמו כל עובד במשק", הסביר ד"ר מנדלוביץ'.
במשרד הבריאות מוסיפים כי לבתי החולים תינתן גמישות בקביעת סדר הסבבים. עוד צוין כי צפויה להישמר האפשרות למסלולים ישירים במחלקות פנימית, ילדים וכירורגיה.
השלב השני, שייכנס לתוקפו לאחר בחינת טיב הטמעת השלב הראשון, כנראה במרוצת 2027, יכלול מתן הקלות לסטאז'רים שיבצעו תפקיד של "מסייע לרופא" במהלך הלימודים, כולל האפשרות לוותר על חודש הבחירה בתנאים מסוים. במשרד הבריאות מבהירים כי הקלות אלה יינתנו לאחר שיובטח שיש היצע משרות עבור מספר גבוה של סטודנטיות וסטודנטים, ולאחר בחינת מהות התפקיד "מסייע לרופא" כחלק מתהליך הלמידה.
כמו כן, תישקל הפיכת החודשיים האלקטיביים לאופציונליים עבור סטאז'רים שיהיו מעוניינים בכך (ככל הנראה, אלה שימצאו מקום התמחות). עם יישום השלב השני ינוע הסטאז' בין שישה לתשעה חודשים, בהתאם לתנאים שייקבעו. במשרד הבריאות מדגישים שיישום שלב ב' מותנה בהערכת שלב א' ובהתייצבות מספר הסטאז'רים, תוך מתן דגש להרחבת המענה בפריפריה.
החלוקה לשני שלבים נפרדים נעשתה כדי לא להשית עומס-יתר על בתי החולים, שצריכים להתמודד הן עם העלייה הצפויה בכמות בוגרי המוסדות שאינם מוכרים בשנה וחצי הקרובות במסגרת רפורמת יציב (שהסדירה את לימודי הרפואה בבתי ספר בחו"ל), עם הירידה בכמות חודשי הסטאז', כפי שגובש במתווה הנוכחי. "היה לנו מאוד חשוב לאזן בין הצרכים הקליניים לבין הצרכים התפעוליים", הוסיף ד"ר מנדלוביץ'. "זה לא סוד שבתי החולים נשענים על סטאז'רים ככוח עבודה חשוב ביום-יום, והיינו צריכים להבין את ההשפעות המיידיות של זה. אחת הוועדות שבחנו את הנושא בעבר המליצה לבטל את הסטאז', אבל הבנו שזה דבר שאי אפשר לעשות מהיום למחר ונכנסו לעובי הקורה".
לדבריו, "הרפורמה לא עומדת בפני עצמה", והיא חלק ממהלך כולל שנועד להתמודד עם המחסור בכוח אדם רפואי בטווח הקצר, הבינוני והארוך, בדגש על חיזוק הפריפריה והמקצועות שבמחסור. מהלך זה כולל גם את הגדלת מספר המטפלים במקצועות הרפואה עד שנת 2030, הרחבת ההתמחויות בקהילה, תכנון התמחויות והקמת הוועדה המייעצת לתכנון כוח אדם במערכת הבריאות. "בתהליך הזה אנחנו מאפשרים לסטאז'רים רבים להיכנס למעגל ההתמחות שלושה חודשים קודם וזה משמעותי", ציין ד"ר מנדלוביץ'. לדבריו, תנאי הסטאז'רים ישתפרו במסגרת הרפורמה – משך הסטאז' יקוצר והם יוכלו להגיע מהר יותר להכנסה כמתמחים, לעומת ההכנסה הנמוכה כסטאז'רים.
הרפורמה יוצאת לדרך על רקע שיח גובר בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, לשינוי המתווה הקיים. אחד המהלכים שדחפו לגיבוש הרפורמה הוא העובדה שבשנים 2026-2025 צפויה מערכת הבריאות להמשיך ולקלוט בוגרות ובוגרי רפואה מחו"ל, שחלקם למדו במוסדות אקדמיים שנפסלו במסגרת "רפורמת יציב". קיים צפי לגידול משמעותי בהגעה של בוגרי מוסדות אלו עד סוף 2026 - השנה האחרונה שבה הם יוכלו להתחיל סטאז' ולקבל רישיון לרפואה בישראל.
מציאות זו חייבה בחינה מעמיקה של תקופת הסטאז', כדי להבטיח רמה מקצועית גבוהה של כל הרופאים החדשים המקבלים רישיון ברפואה בישראל. סיבה נוספת שקידמה את גיבוש המתווה היא הוצאת תקופת הסטאז' מהדרישות האקדמיות למתן תואר דוקטור ברפואה. בעקבות השינוי שהחל באפריל 2024, הפקולטות לרפואה אינן אחראיות עוד על ביצוע הסטאז' או על הפיקוח עליו, ובמשרד הבריאות הבינו כי יש צורך לקבוע נוהל חלופי לפיקוח על הסטאז' וביצועו.
תיבדק רמת העברית
כמהלך משלים מטפל משרד הבריאות בימים אלו גם בנושא ההגרלות לסטאז' - שיבוץ בוגרי לימודי רפואה בארץ ובחו"ל במוסדות הרפואיים בישראל. הסדרת הנושא עלתה כצורך רוחבי מכל בתי החולים. כעת ייקבעו ההגרלות המיועדות לבוגרי מוסדות אקדמיים בחו"ל לשני מועדים קבועים מראש בינואר וביוני בכל שנה, לצד ההגרלה הקבועה של בוגרי הארץ בחודש דצמבר. מהלך זה יסייע להבטיח את רציפות הסטאז'רים המתחילים לאורך חודשי השנה.
הרפורמה כוללת גם חיזוק משמעותי של מערך ההערכה והמשוב, כך שכל סאז'ר יוערך באופן שוטף על בסיס שאלונים ממוחשבים ושיחות משוב מובנות. כמו כן, יוקם מנגנון "קווים אדומים" לטיפול במקרים חריגים וקריטריונים למעבר הסטאז'.
במסגרת הרפורמה שהוצגה היום, יינתן דגש על שיפור הכשרת בוגרי מוסדות לא מוכרים לפי "רפורמת יציב", לרבות הכשרה מקדימה. לצד אלו, תיבדק רמת העברית כתנאי לזכאות לסטאז'. כמו כן, תוקם ועדת סטאז' בהובלת מנהלת אגף רישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, וייקבעו המנגנונים המשפטיים שיסדירו את תקופת הסטאז' במסגרת רפורמה זו.
שר הבריאות, אוריאל בוסו, אמר כי "רפורמת הסטאז' החדשה היא אבן דרך קריטית בתהליך ההתאמה וההתחדשות של מערכת הבריאות הישראלית. היא משקפת את המחויבות שלנו להקשבה מתמדת לקולות שעולים מהשטח ולצרכים המשתנים של הסטאז'רים ולתפעול המיטבי של בתי החולים. במקביל, אנו מחזקים את כלל מערכת הבריאות באמצעות חלוקה מאוזנת של כוח האדם הרפואי במרכז בנגב ובגליל".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס גם הוא למתווה שגובש ואמר כי "הרפורמה נועדה להבטיח הכשרה קלינית איכותית וממוקדת לדור הרופאים הבא. לנוכח השינויים הדמוגרפיים והשינוי הצפוי במערכת הבריאות, גיבשנו במסגרת הרפורמה הנוכחית מענה מותאם לצורכי השטח. המהלך משקף את מחויבותנו המתמשכת לקידום הכשרת רופאות ורופאים ברמה הגבוהה ביותר, תוך שמירה על יציבות המערכת ותגבור הפריפריה הרפואית".
