הקואליציה מפנטזת על שחרור מהתלות הביטחונית בארה"ב
ועדה בראשות עמית הלוי, חבר הכנסת שגם מנסה להקים לראש הממשלה מחלקת מודיעין "אלטרנטיבית", בוחנת דרכים לצמצום התלות בסיוע האמריקאי בטענה שהוא מהווה מנוף לחצים עבור ארה"ב. אלא שגם בתום הדיון השלישי לא נמצא מודל חלופי
ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשות חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד, קיימה אתמול דיון בשאלת צמצום התלות הישראלית בסיוע הביטחוני של ארצות הברית.
זה דיון שלישי שוועדת המשנה קיימה בשבועות האחרונים בנושא. ברקע הדיונים קיים המשא ומתן העתידי בין ישראל לארצות הברית, שאמור להיפתח בשנה הקרובה, לגיבוש הסכם הבנות חדש על הסיוע הביטחוני האמריקאי לעשור הבא. המכנה המשותף לדיונים אלה הוא בחינת מודל הסיוע הנוכחי, בנימוק שהוא מנוף ללחצים מדיניים מצד ארצות הברית, וחיפוש אחר מודל חלופי שבמסגרתו ישראל תוכל להמשיך ליהנות מנשק אמריקאי הנחשב למתקדם בעולם, להיות חופשייה במהלכיה במזרח התיכון וגם להרגיש פחות קבצנית ונתמכת.
פרטיו ומרכיביו של מודל חדש כזה עדיין לא ידועים, לא ברורה היתכנותו וניכר שמשתתפי הדיונים בכנסת מגששים מסביבו, לעת עתה, באפלה. גישושיו של הלוי העלו מצדו את השאלה אם קרן ייעודית של ארצות הברית וישראל יכולה להחליף את מתווה הסיוע הקיים תוך מימון משותף של תוכניות ומיזמים ביטחוניים, באופן ש"יעלה את הנכסיות של ישראל בעיני האמריקאים" כהגדרתו.
ארה"ב מסייעת גם בפיתוח
סגן נשיא אלביט מערכות האלוף (במיל') מיקי אדלשטיין ניסה להוריד את הלוי אל קרקע המציאות כשאמר שכל פיתוח משותף של מערכת נשק עם ארצות הברית מעמיד לרשותה זכויות על הידע, באופן שמחייב את קבלת אישורה לפני כל עסקת ייצוא. הוא הדגים את המצב בעסקת המכירה של חץ 3 לגרמניה בתמורה לכ־14 מיליארד שקל, שחתימתה הותנתה באישור מיוחד של הבית הלבן. אישור זה נדרש בשל מעורבות הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים בתוכנית פיתוח החץ וברקע השתתפות ארצות הברית במימון הפיתוח והייצור של המערכות.
"קרן השקעות נסגרת אחרי 5–6 שנים ורוצה להשיא רווח של פי שלושה עד פי עשרה מההשקעה בזמן שמיזם הקשור ליירוט בלייזר, למשל, יכול להימשך תקופה שבין שלוש לעשר שנים", אמר אדלשטיין, שבעברו כיהן כנספח צה"ל בארצות הברית והיה מעורב בגיבוש מתווה הסיוע. "אני לא יודע כמה משקיעים פרטיים יהיו מוכנים לשים את כספם על קרנות שנתונות לרגולציה ממשלתית כלשהי ולא ברור כיצד חברה פרטית יכולה לעשות פדיון ולממש את עצמה במצב שיש ידע משותף, ששולל חופש פעולה".
אדלשטיין קיבל רוח גבית מצד סמנכ"ל הכספים של המתחרה הממשלתית רפאל, משה ליפל, שבעבר היה יועצו הכספי לרמטכ"ל. "כל עוד יש חברה אמריקאית שמעורבת בפיתוח של מערכת, אצטרך לקבל את אישור האמריקאים כדי לייצא ולמכור אותה. זה מגביל מאוד". הלוי שאל את ליפל אם יש באמתחתו רעיונות אחרים למודלים שבהם ישראל לא תיאלץ לשלם מחירים דיפלומטיים בתמורה לסיוע החוץ של ארצות הברית ונענה בקצרה: "לא".
רפאל, שליפל נמנה עם מנהליה הבכירים, קיבלה לא מכבר הזמנת ענק בהיקף של כמה מיליארדי שקלים לייצור של מיירטים לכיפת ברזל בהתבסס על כספי מענק מיוחד שהעביר לישראל הנשיא לשעבר ג'ו ביידן בעקבות המלחמה.
עם תחילת כהונתו השנייה של טראמפ, הוא חתם על צו נשיאותי שמקפיא ל־85 יום את סיוע החוץ האמריקאי, פרט לישראל ומצרים, עד לבחינה מחודשת של הנושא. ב־2023 ארצות הברית הוציאה כ־70 מיליארד דולר על סיוע למדינות שאינן ישראל. נציג המשרד לעניינים אסטרטגיים ציין כי במשרד החלו עבודות לבחינת מודלים חדשים לסיוע האמריקאי, לקראת תרחיש שבעתיד ייכנסו לבית הלבן "אנשים שלא יראו את הנכסיות של ישראל כפי שהממשל הנוכחי רואה".
לישראל יש עוד מקורות רכש
אף שנציגת משרד הביטחון הבהירה בדיון בכנסת כי ארצות הברית לא הטילה על ישראל אמברגו נשק במהלך המלחמה, ואף תמכה בה באופן נרחב, הלוי שאל אותה אם לישראל עומדים מקורות רכש אחרים של נשק פרט לארצות הברית – כמו מהתאגיד טאטא ההודי. היא ענתה בחיוב וציינה כי ישראל רוכשת נשק ומערכות גם ממדינות אחרות.
בעוד הלוי, שמגובה בעמדות נחרצות של נציגי מכוני מחקר ימניים, מחפש מוצא מלחצים אמריקאים עתידיים, מוטב לזכור כי היקף הסיוע הביטחוני של ארה"ב לישראל מסתכם ב־3.8 מיליארד דולר בשנה, הכולל תקציב ייעודי של כחצי מיליארד דולר לפיתוח וייצור של מערכות הגנה מטילים. מאז קום המדינה ארצות הברית תמכה בישראל בסכום כולל של כ־180 מיליארד דולר, מדובר בסיוע החוץ הגדול שהעניקה ארצות הברית למדינה.
המוטיבציה של הלוי להיחלץ מלחצי ארצות הברית לא פסה ובדיון הבא, שיערך בקרוב, הוא מצפה להתייצבות השר לעניינים האסטרטגיים ואיש סודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, רון דרמר. זאת, לצד שורה של הנחיות שנתן באחרית הדיון למשרדי הממשלה לקראת גיבוש חלופות למודל הסיוע הביטחוני הנוכחי.
זה לא העיסוק הראשון של הלוי בסוגיות ביטחון רגישות. בחודשים האחרונים הוא מקדם הצעת חוק שנויה במחלוקת שאמורה לחזק את נתניהו תוך הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית המכונה "איפכא מסתברא" (ההפך מסתבר – י"א) במשרד ראש הממשלה, שתהיה לה הסמכות לעדכן ישירות את ראש הממשלה בתובנותיה שיתבססו על המידע המודיעיני הרגיש ביותר. מדובר במהלך שנועד להתריס נגד אגף המודיעין בצה"ל על רקע מחדלי 7 באוקטובר, והניסיונות הרבים של הדרג המדיני להטיל את האחריות הבלעדית עליהם על צה"ל ושב"כ.
