לא מוותר: משרד רה"מ חוזר לקדם את ביטול המגבלות על שינוע הנפט במפרץ אילת
המשרד להגנת הסביבה לא הרחיב בחודשים האחרונים את היתר הרעלים של קצא"א לשינוע במפרץ אילת, למרות לחצי נתניהו בנושא על השרה סילמן. כעת הממשלה עשויה לשוב ולדון ביום שני בהצעת מחליטים לביטול מדיניות המשרד
הממשלה עשויה לשוב לדון ביום ב׳ הקרוב בהצעת מחליטים שתכליתה לבטל את מדיניות המשרד להגנת הסביבה להגנה על מפרץ אילת (מדיניות ״אפס תוספת סיכון״), לטובת הגדלת שינוע הנפט של חברת הנפט קצא״א. זאת, למרות התנגדות המשרד להגנת הסביבה, הרגולטור האמון על התחום.
בשנה החולפת קיימה הממשלה דיונים בנושא לאור לחצים של משרד ראש הממשלה, במטרה לבטל את המגבלה הסביבתית אשר הגבילה את כמות הנפט שיכולה קצא״א לשנע במפרץ אילת. לאחר שהמשרד להגנת הסביבה לא הרחיב בחודשים האחרונים את היתר הרעלים של החברה למרות דרישת משרד ראש הממשלה, כעת ההצעה חוזרת לשולחן הדיונים.
בישיבה האחרונה שנערכה בנושא בלשכת ראש הממשלה נתניהו לדרישתו לפני שבועיים, נדרשו משרדי הממשלה להגיש בתוך שבוע למשרדו חומרים באשר להיקפי השינוע הנדרשים במפרץ (כך למשל, משרד האנרגיה). אולם לא ברור מה השתנה מאז אותה ישיבה והאם אכן נבחנו נתונים חדשים, שכן אין כל חדש בהצעת המחליטים הנוכחית. בהצעה נכתב כי השרה להגנת הסביבה מתנגדת, ושר הביטחון ״אינו מתנגד להצעה״. למרות שמדובר בהחלטה שקשורה קשר הדוק לתחום האנרגיה, עמדתו של שר האנרגיה באשר אליה - כלל לא נמסרה.
במשרד ראש הממשלה מנסים מאז שחזר נתניהו לשלטון "לקבור" את מדיניות "אפס תוספת סיכון" של המשרד להגנת הסביבה במפרץ אילת, הקובעת כי חברת הנפט קצא"א מוגבלת לשינוע של 2 מיליון טון נפט באזור בשנה - במטרה להגן על שונית האלמוגים, המערכת האקולוגית באזור וכלכלת העיר אילת הנסמכת על תיירות. משרד ראש הממשלה בהובלת מנכ"לו יוסי שלי קידם בחודשים האחרונים, בזמן המלחמה, הצעת מחליטים שמטרתה לדרוס את סמכויות המשרד להגנת הסביבה ולאלצו לאפשר לקצא"א לשנע נפט באזור ללא מגבלה. המטרה: לאפשר לקצא״א לממש עסקה שחתמה מול חברה אמירתית להפיכת ישראל לגשר שינוע יבשתי לנפט מהמזרח התיכון לעולם.
לבסוף, נתניהו הודיע כי המשרד להגנת הסביבה יאלץ לבחון מחדש את בקשתה של קצא"א להרחבת השינוע מחדש, תוך בחינה של סקר הסיכונים של החברה. בממשלה טוענים כי באותה החלטה הוטל על השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, להטיל על משרדה להרחיב באופן זמני את היתר שינוע הנפט לחברה עד לאחר שמשרדה יסיים את הבחינה המקצועית בנושא, אולם הדברים לא פורסמו מפורשות לציבור "בכדי לא להביך את סילמן".
במשרד ראש הממשלה אף טענו בתגובה ששיגרו ל"כלכליסט" כי משרד ראש הממשלה דן בנושא "בהמשך להחלטת השרה להגנת הסביבה לבטל את מדיניות ׳אפס תוספת סיכון׳ שקבעה קודמתה".
השרה סילמן מסרה לכלכליסט: "השרה להגנת הסביבה לא החליטה בשום שלב לבטל את מדיניות המשרד וזה נאמר בתגובות רבות ובדיונים בנושא. כל הבקשות בנושא שינוי המדיניות והגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת תחת הובלתו של יוסי שלי ורשות החברות".
כך או כך, לאחר שהמשרד להגנת הסביבה לא הגדיל את כמויות שינוע הנפט באזור מפרת אילת הרגיש – כעת הממשלה תדון שוב בהחלטה הדורסת את סמכויותיו, באופן חסר תקדים. למרות שמדובר בנושא סביבתי המסור לידיהן של אנשי מקצוע המכירים אותו לעומקו ועוסקים מדי יום בנושאים דוגמת פיקוח על רעלים והגנה על הסביבה, מבקשת הממשלה לכפות על המשרד החלטה אנטי סביבתית, המתעדפת שיקולים אחרים, תוך דריסת הסמכויות המסורות לפי חוק לאנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה.
הצעת המחליטים שעשויה להגיע לדיון בממשלה ביום א׳ הקרוב, קובעת כי השרה להגנת הסביבה תבטל את מדיניות אפס תוספת סיכון, ועל ההנחיות שניתנו לממונה על הרעלים בדרום מתוקף מדיניות זו. ההחלטה אף מחייבת את המשרד להגנת הסביבה להשלים את בחינת בקשתה של קצא״א בתוך 135 ימים, ולשקלל במסגרת ההחלטה את הדו״ח שנוסח במשרד ראש הממשלה (נעדר הידע המקצועי בתחום הסביבה), וגורס כי וקבע כי ישנן תועלות כלכליות בהרחבת שינוע הנפט. המשרד להגנת הסביבה הסיר כל מגבלה על קצא״א בתקופת המלחמה, ככל שזו משנעת נפט לשימוש מקומי. הממשלה דורשת בהצעה גם לבטל את אותה מגבלה – ולאפשר לקצא״א לשנע נפט ללא מגבלה גם לצורך מסחר בינלאומי ללא קשר לשוק המקומי. הצעת המחלטים אף קובעת כי יוקם צוות בינממשלתי, שמטרתו לבחון את התנאים הנדרשים להקמת נמל תזקיקים חדש במפרץ אילת.
למרות שהמדיניות שנקבעה בשנת 2021 הגבילה את כמות הנפט המשונע במפרץ אילת ל-2 מיליון טון, דווקא באותה תקופה כמות שינוע הנפט באילת עלתה. המשרד להגנת הסביבה ויתר על הגבלת כמות מכליות הנפט באזור ל-6 בשנה, והטיל במקום מגבלה של 2 מיליון טון בהיתר הרעלים של החברה. למרות זאת, אותה מדיניות עומדת בפני ביטול, שעה שבחברת קצא״א שואפים להגדיל את שינוע הנפט באזור המפרץ בכפי 10.
נוסח הצעת המחליטים של משרד ראש הממשלה לביטול מדיניות ההגנה על הסביבה במפרץ אילת, מתפרסם כיממה לאחר שצוין עשור לאחד מאסונות הסביבה הגדולים ביותר שהתרחשו אי פעם בישראל: אסון עברונה, במסגרתו נפרץ צינור נפט גולמי של קצא״א באזור היישוב באר אורה שבנגר, וכחמישה מיליון ליטרים של נפט גולמי נשפכו לשמורת עברונה וגרמו לזיהום חמור, הרס סביבתי ומוות של בעלי חיים וצומח. אותם נזקים לא שוקמו עד היום.
בארגון הסביבה ״צלול״ אומרים כי ״הגדלת שינוע הנפט איננה נדרשת לצריכה או זיקוק בישראל היא נועדה רק על מנת ליצור הכנסות לקצא״א וברוני הנפט השותפים לעסקה שתהרוס את אילת. ההכנסות הצפויות זעומות ביחס לנזקים שעלולים להיגרם בשל שפך נפט בים. אנחנו קוראים לשרי ממשלת ישרל לעצור את המהלך המסוכן הזה! הנזק מאסון עברונה היה 100 מיליון ש"ח אסון, נוסף בהיקף דומה לזה אבל בים, באשקלון או באילת יעלה לנו מליארדים, ועלול להשבית את מתקני ההתפלה המספקים את רב מי השתיה שלנו, להחריב את התיירות באילת למשך שנים ולגרום לנזקים סביבתיים בלתי הפיכים. העיר תינטש והכתם השחור לא יימחה מעל האחראים שלא עצרו זאת״.
מקצא״א נמסר: "ועדה מקצועית בין-משרדית בראשות אמיר ברקן, קבעה חד משמעית כי יש לאפשר לנמל קצא״א באילת לפעול באופן מלא, כאשר היא מתבססת על חוות הדעת המקצועיות שהוגשו על ידי משרדי האנרגיה, הביטחון, האוצר, החוץ, המל״ל ורשות החברות. הותרת ההחלטה של השרה להגנ"ס לשעבר, תמר זנדברג, שהתקבלה בחוסר סמכות וללא בסיס מקצועי, תוביל לסגירת נמל קצא״א האסטרטגי באילת ולפגיעה בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל״.
מהמשרד להגנת הסביבה לא נמסרה תגובה. במשרד ראש הממשלה טרם הגיבו לשאלות בנושא.
בלשכת ראש הממשלה בחרו להתעלם משאלות כלכליסט ומסרו את התגובה הבאה: "החלטת הממשלה שתקבע מחדש את מדיניות ניהול הסיכון במפרץ אילת תעשה באופן בטוח ואחראי, ותאזן בין צרכי המשק הלאומי לבין שמירה על הסביבה; זאת על מנת לוודא גם את השמירה על שונית האלמוגים וגם על האינטרסים החיוניים של ישראל בתחום הביטחון האנרגטי ואספקת הדלקים בחירום ובשגרה".
