דעה
מהפכת הבטיחות באתרי הבנייה: האם השינוי בפתח?
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מדאיגה בכמות תאונות העבודה, כאשר מדי יום נפגעים פועלים בתאונות עבודה, לעיתים קטלניות. הגדלת כמות צווי הבטיחות וצווי הפסקת עבודה לאתרים, יחד עם שלילת רישיונות על ידי רשם הקבלנים, מעידה על המגמה הנרחבת ועל הצורך הדחוף בשינוי פנימי בתאגידים כבר כעת.
בפתחו של היום הלאומי לבטיחות בענף הבנייה, ועל רקע המשך הדיונים של ועדת העבודה והרווחה בכנסת בדבר הרפורמה המוצעת בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), ניתן לומר בזהירות כי הרפורמה המתהווה אינה רק שינוי טכני, אלא מהלך עומק שככל שיתקבל, עתיד לשנות בצורה ניכרת את תפיסת האחריות על בטיחות עובדים במשק הישראלי.
ענף הבנייה, שממשיך להוות את מוקד הסיכון העיקרי בתחום הבטיחות התעסוקתית, עומד בלב השינויים המשמעותיים. הרפורמה המוצעת צפויה לשנות את מארג בעלי התפקידים הקיים כיום בענף ולהטיל הלכה למעשה אחריות ישירה בדין לבטיחות באתרים על שורת בעלי תפקידים נוספים, ובראשם מזמין העבודה (יזמים).
משמעות הדבר היא הרחבה משמעותית של מעגל האחריות, תוך הטלת חובות משמעותיות לבטיחות גם על מזמיני עבודה, הכוללת מינוי "בקר בטיחות" מטעמם באתרים והבטחת תוכניות בטיחות מקיפות.
אין ספק כי למהלך כזה יהיו השלכות מרחיקות לכת, הן ברמת האחריות הפלילית והמנהלית הפוטנציאלית של מזמין העבודה, והן בהיבט הכלכלי-עסקי. לאור תוספת העבודה המשמעותית שתוטל על המזמין בפועל, סביר להניח שהדבר יצריך מינוי בעלי תפקידים נוספים במערך הארגוני. כך, גם עלות כוח האדם בצד מבצע הבנייה צפויה לעלות באופן ניכר, בין היתר בשל הצורך להעסיק גורמים נוספים באתר.
בנוסף, הרפורמה המוצעת צפויה להשית עלויות משמעותיות חדשות על היזמים ומבצעי הבנייה. בין היתר, יזמים יידרשו להרחיב את פוליסות הביטוח שלהם באופן שיכללו גם כיסוי מקיף עבור ביצוע עבודות קבלניות. סביר להניח כי הגורמים המממנים את הפרויקטים השונים ידרשו מהיזמים הפוטנציאליים לעמוד בשורת דרישות והתחייבויות חדשות כחלק מתנאי קבלת המימון לפרויקט, דבר שישליך באופן ישיר על הסכמי ההתקשרות השונים בין מזמיני העבודה לבין הקבלנים המבצעים.
אף שהרפורמה טרם יצאה לדרך באופן רשמי, ניתן כבר ללמוד ממנה על האופן שבו רואה המחוקק את מנגנוני חלוקת האחריות בתחום הבטיחות והאופן שבו יש לפעול באתרי הבנייה. מגמת ההחמרה בתחום הבטיחות בעבודה והרחבת שרשרת בעלי התפקידים עליהם מוטלת אחריות זו רק הולכת ומתעצמת, ובאופן טבעי, יש בכך כדי להגדיל משמעותית את חשיפת התאגידים ונושאי המשרה בהם בתחום הבטיחות בעבודה.
שינוי פרדיגמטי זה מבטא החמרה משמעותית בתפיסת הבטיחות באתרים ומשתלב באופן הרמוני עם מגמת בתי המשפט בשנים האחרונות, אשר קובעת אחריות פלילית על נושאי משרה בכירה בתאגיד לתאונות עבודה שאירעו באתריהם ומדגישה את הצורך במניעה אקטיבית ו"הקדמת תרופה למכה" טרם קרות תאונה.
עדיין לא נקבע בתקנות כיצד תיושם הרפורמה בפועל, אולם דומנו שככל שתתקבל הרפורמה בנוסחה הנוכחי, יש להחיל אותה בהדרגה, ובשלב ראשון ללא הטלת סנקציות, כדי לתת ליזמים וליתר בעלי התפקידים זמן מספיק להיערך לשינוי המשמעותי. אין ספק כי השינוי יהיה גדול ומשמעותי ויטיל נטל כבד על כתפי היזמים, אשר ימצאו את עצמם בלב המעבר להפיכתם לגורם אקטיבי במערך הבטיחות באתרי הבנייה ונדרשים לנקוט צעדים אקטיביים להגנה על בטיחות העובדים.
לטעמנו, יש בכך כדי לסמן מהפכה תפיסתית של מעבר ממודל של תגובה לאירועים בדיעבד למודל של מניעה אקטיבית, זיהוי סיכונים וניהולם מבעוד מועד. האמור מדגיש את הצורך בניהול בטיחות פרואקטיבי, הקפדה יתרה על תיעוד, מנגנוני דיווח מתקדמים על תאונות עבודה, ליקויים וסיכונים בלתי קבילים באתר וטיפול מיידי בהם.
על כל ארגון לנקוט כבר עתה אמצעי אכיפה פנימיים, ביניהם בניית תוכנית אכיפה פנימית מקיפה בתחום הבטיחות בעבודה, רענון נהלים והטמעת מנגנוני בקרה חדשניים. זו אינה עוד המלצה או אופציה, אלא הכרח משפטי וארגוני של ממש.
העתיד שייך לארגונים שישכילו לפעול מראש, יזהו סיכונים פוטנציאליים וייצרו תרבות בטיחות מקיפה וממוקדת אדם. ההשקעה בבטיחות איננה עוד הוצאה תפעולית גרידא, אלא השקעה אסטרטגית בהון האנושי, בתדמית הארגונית ובצמצום חשיפות משפטיות לתאגיד ולנושאי המשרה בו. ארגונים שישכילו להבין זאת ולהיערך בהתאם, לא רק יצמצמו את חשיפתם המשפטית, אלא אף יזכו ביתרון תחרותי משמעותי בשוק המשתנה.
עו"ד הילה שמעון היא שותפה בתחום הצווארון הלבן ומובילת תחום הבטיחות בעבודה בפירמת עורכי הדין גורניצקי GNY
