"הפעם יש רצון להאיץ תהליכים ולבצע מהלכים אסטרטגיים"
אין ספק שהמתקפה באיראן משפיעה על המשק הישראלי, אך במשק מתגבשת גישה שונה: "בניגוד לתקופות חירום קודמות, ההבנה היא שדווקא מי שפועל עכשיו – במחשבה ובזהירות – ימצא את עצמו בעמדת יתרון"
מבצע עם כלביא עוד נמצא בשבוע הראשון שלו, ובשלב זה קשה עדיין להעריך באופן מלא כיצד ישפיע על הכלכלה הישראלית. לדברי רוני אלפרן, סמנכ"ל הדאטה והאנליזה בדן אנד ברדסטריט, "עם פתיחת המערכה נרשמה עלייה במחירי הנפט, היחלשות זמנית של השקל מול הדולר וירידות שערים במדדים ת"א-35 ות"א-125, אך מאז חלה התאוששות, והמדדים חזרו לעליות. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים, שזינקה לרמה של כ 4.6%, התמתנה ונסחרת כעת סביב 4.48% – מה שמעיד על חוזקתו של המשק הישראלית וחוסן הכלכלה הישראלית, בין היתר גם לאור ההצלחות הצבאיות במבצע. הדולר אף הוא נחלש מעט ונסחר כעת סביב 3.50 שקלים, ייתכן על רקע הערכות שארה״ב תיקח חלק פעיל בלחימה. סוכנות הדירוג פיץ' הודיעה שבשלב זה דירוג האשראי של ישראל לא צפוי להשתנות".
לטענת אלפרן, "לא ברור עדיין כמה זמן תימשך המערכה וכיצד תסתיים אך בשלב זה נראה שישראל משיגה את יעדיה הצבאיים. המתקפה הישראלית עדיין מתקבלת בהבנה בעולם וגם זוכה לגיבוי מלא של ארה"ב. מטבע הדברים, קיימים במצב החדש סיכונים רבים, כמו גם הזדמנויות. בטווח הקצר מי שצפויות להרוויח הן חברות התעופה המקומיות (אל על, ישראייר וארקיע), לנוכח מבצעי החילוץ ובמידה ויפתחו שוב השמיים ולאור ביטול הטיסות של חברות התעופה הזרות, קמעונאיות המזון – בשל הצטיידות (או הצטיידות יתר) של הציבור, כפי שראינו במשברים קודמים. בטווח הארוך יותר, חברות ההייטק (בעיקר סייבר ו"דיפנס-טק") וחברות בסקטור הביטחוני"..
מאידך, בצד הסיכונים, סבור אלפרן כי "הימשכות המלחמה ללא הכרעה חד משמעית עשויה לגרור עלויות ביטחוניות נוספות, כמו גם עלויות אזרחיות הכרוכות בפיצוי עסקים, תשלומי חל"ת, ירידה בפעילות הכלכלית והצורך בשיקום ומיגון מבנים שנהרסו. במקרה כזה תיתכן פגיעה בתוצר, המשך גידול בגירעון, פגיעה ביחס חוב-תוצר והכבדה נוספת על העסקים בישראל - בדגש על עסקים קטנים ובינוניים שמתמודדים עם שחיקה מתמשכת אחרי שנה וחצי של מלחמה בדרום. הענפים שעשויים להיפגע במקרים אלה הם ענף המסעדנות ובתי הקפה, התיירות וענף הביגוד - שהם הראשונים להיפגע בכל משבר גדול".
לא רק ניהול סיכונים
שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט שמדרגת את החברות המובילות במשק מזהה שינוי מגמה בכל הנוגע להתנהלות של החברות בהשוואה למצבי חירום קודמים. "אחת המגמות הבולטות שעולות מתוך הקשר היומיומי עם החברות המובילות במשק היא מעבר חד מגישת 'המתנה' לגישה של 'התנהלות מבוקרת תחת סיכון', היא מבהירה. "מנהלים כבר לא מדברים רק על ניהול סיכונים, אלא על ניהול שגרה בתנאי חירום תוך שמירה על רציפות תפעולית, קידום מהלכים עסקיים, העמקת קשרים עם לקוחות ושותפים והפקת ערך גם בתקופות לא יציבות".
לדבריה, בניגוד לתקופות חירום קודמות, הפעם רואים בחלק מהחברות דווקא רצון להאיץ תהליכים, לבצע מהלכים אסטרטגיים ולעיתים אף לנצל את התנודתיות לצורך חידוד זהות עסקית. דווקא בתקופות כאלה נבחנים עקרונות הליבה: מי מצליח לשמר מוניטין, להקרין יציבות ולמשוך עניין גם מצד משקיעים ושותפים בינלאומיים. חברות שמצליחות לשדר חוסן פנימי כלפי חוץ, גם אם בזהירות, הן אלו שממצבות את עצמן נכון ליום שאחרי. ההבנה הרווחת בשוק כיום היא שדווקא מי שפועל עכשיו, במחשבה ובזהירות כמובן, ימצא את עצמו בעמדת יתרון כשיתחיל שלב ההתאוששות".
עסקאות בהייטק יידחו, אך לא יתבטלו
תחום נוסף שמרכז לא מעט עניין הוא ההייטק ישראלי ולדברי יעל בלגראי, מנהלת תחום הייטק בדן אנד ברדסטריט, "תעשיית ההייטק הישראלית התעוררה לפני מספר ימים, לימים מורכבים ומאתגרים שהתעצמו והמשיכו את המגמה שאנחנו חווים החל מה-7 באוקטובר. מצד אחד, זוהי שעתה הייחודית של תעשיית הדיפנס-טק, שמוכיחה שוב את הרלוונטיות והנחיצות שלה, ואת העובדה שהטכנולוגיה מצליחה להציל חיים בשטח. עם זאת, ענף ההייטק כולו נמצא בתקופה מורכבת, והמלחמה עשויה לעכב או לדחות השקעות – אך לא לבטל אותן באופן מוחלט.
לדבריה, במהלך השנה ראינו רוח חיובית בשוק, עם עסקאות ענק ופעילות השקעה ענפה, שחלקה אף מתבצע מתחת לרדאר. דוגמה לכך היא עסקת השקעה שנחתמה בבוקר שלאחר המתקפה באיראן, את ההשקעה הובילה TLV Partners, מה שממחיש שהענף וחברות ההייטק ממשיכות לפעול בחוסן ובמחויבות גם בזמנים מאתגרים, וממשיכות לקדם את הקמפיין 'We Deliver'. לכן, ככל שהמצב הביטחוני יתבהר, אני מצפה לראות המשך מגמה של התאוששות, עם עסקאות וגיוסי הון שימשיכו להניע את תעשיית ההייטק קדימה."
