פרשנות
לנתניהו דרוש שפן להכשרת ההשתמטות
חרם ההצבעות של יהדות התורה וש״ס כמחאה על עיכוב חוק ההשתמטות מאיים להשבית את הכנסת ולמנוע מינויי בכירים. נתניהו לכוד בין דרישות החרדים לזעם הציבור ולמחסור בכוח אדם בצה״ל. הממשלה תשיב לבג"ץ עד סוף יוני לגבי הגיוס
יהדות התורה וש״ס ערכו אתמול הפגנת שרירים מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשהחליטו לא לתמוך בכל הצעות החוק הפרטיות של הקואליציה במליאת הכנסת, במחאה על אי־חקיקתו של חוק השתמטות לחרדים. כתוצאה מכך, הקואליציה נאלצה למשוך את כל הצעות החוק הפרטיות שהוגשו על ידי חברי הכנסת שלה, ואשר אמורות היו להיות מאושרות אתמול בקריאה הטרומית במליאת הכנסת.
המליאה לא הצביעה אתמול על כמה הצעות חוק חשובות לקואליציה, בהן פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה והעלאת שכר חברי הכנסת ונבחרי הציבור. סדר היום במליאת הכנסת הפך לדליל: על שולחן הכנסת נותרו ארבע הצעות חוק פרטיות, כאשר שלוש מתוכן הוגשו על ידי האופוזיציה. בינתיים, הקואליציה צלחה אתמול את יום ההצבעות במליאה, וחרם ההצבעות של יהדות התורה וש״ס מהווה לפי שעה מכה קטנה בכנף של הקואליציה. ואולם, הפעם מדובר במשבר של ממש המאיים על שרידותה של הממשלה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מודע לכך שבאווירה הציבורית הנוכחית, ולנוכח המחסור של 12 אלף חיילים (מהם 7,000 לוחמים), הוא לא יוכל להעביר את חוק ההשתמטות כפי שדורשים החרדים. למעשה, גם אין לו רוב בעד חוק כזה בשל התנגדות גוברת בקרב ח״כים בליכוד ובציונות הדתית. יתרה מזו, חקיקת חוק ההשתמטות כפי שדורשים החרדים עלולה להבעיר את הרחובות. מנגד, אם לא יחוקק חוק שירגיע את החרדים - אין לנתניהו קואליציה. במפלגות החרדיות אומרים כי אם נתניהו "מעדיף את האווירה הציבורית" על פני שותפות עמם, אז שידאג "שתהיה לו קואליציה בעד האווירה הציבורית ובלי החרדים".
ראשי המפלגות החרדיות - אריה דרעי, יצחק גולדקנופף ומשה גפני - מתקשים להסביר לאדמו״רים של יהדות התורה ולמועצת החכמים של ש״ס, כמו גם לציבור בוחריהם, את המשך הישיבה בממשלה שבה נשללות הטבות כלכליות מהאברכים, בעקבות פסיקת בג״ץ בגין אי־חקיקתו של חוק ההשתמטות.
בניסיון להראות לחרדים שהוא פועל לחקיקה החוק, זימן אמש נתניהו את יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין לפגישה בה השתתף גם יו"ר ש"ס אריה דרעי. יהדות התורה החרימה את הישיבה בטענה שמאסה בפגישות והיא אינה מחויבת לתוצאות פגישה זו. למרות זאת בקואליציה אומרים כי גם החרדים מבינים שלא כדאי להם לפרק את הממשלה על רקע חוק ההשתמטות, כי עתיד טוב יותר לא מצפה להם לאחר הבחירות, במקרה שתוקם ממשלה על ידי גוש המרכז־שמאל. מאחר שהממשלה צריכה להשיב לבג"ץ עד לסוף יוני 2025 מדוע לא מגייסים את החרדים לצה"ל - ינסו נתניהו והחרדים למצוא פתרון שישביע עד כמה שאפשר את רצון כל הצדדים.
כאילו לא די בכך, החלטת הרמטכ״ל אייל זמיר לשלוח צווי גיוס לכל נער בן 16.5 במדינה, ובהם חרדים, עוררה כעס בקרב ראשי המפלגות הדתיות. העיתון "יתד נאמן", ביטאונה של דגל התורה, פרסם אתמול בעמודו הראשון מאמר חריף שבו נטען כי "הפצצה שהטיל הרמטכ״ל היא חציית קו אדום נוסף". במאמר צוטט מנהיג הציבור הליטאי, הרב לנדאו, שאמר כי "מאיימים לגייס את בני הישיבות חלילה. היה לא תהיה. והממשלה עדיין אינה פותרת את הדבר, ואיננו יכולים לעמוד מנגד, וכל הדרכים פתוחות לפנינו בנושא הזה".
גם דרעי הודיע כי לא יישב בממשלה ש"תעצור ולו חרדי אחד". במפלגות הללו לא מתכוונים לשבת בחיבוק ידיים אלא להחריף את הצעדים כבר בשבוע הבא. במפלגות שוקלים להיעדר מההצבעות במליאה ובכך למנוע מהקואליציה את הרוב הדרוש להדיפת הצעות חוק של האופוזיציה, וגם שוקלים להשבית את עבודת הוועדות בכנסת - ובמיוחד את אלה שבראשן עומדים משה גפני (ועדת הכספים), יעקב אשר (ועדת הפנים) ויוסף טייב (ועדת החינוך).
במצב שכזה, נתניהו עלול למצוא את עצמו עם ממשלה משותקת וכנסת משותקת. הפעם, מודים גורמים בקואליציה, מדובר במשבר קואליציוני של ממש, ולפי שעה אין פתרון באופק. נתניהו ניסה באחרונה לפתות את החרדים בתקציבים לישיבות כפיצוי זמני על אי־חקיקת חוק ההשתמטות, אלא ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר הודיע על התנגדותו החריפה לכך. גם הדחתו של אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון לא תסייע לנתניהו, מאחר שאין לו רוב בקואליציה להעביר את חוק ההשתמטות שאותו דורשים החרדים. לבקשת אדלשטיין, יופיע נתניהו ביום ראשון הקרוב לדיון חסוי של ועדת החוץ והביטחון בעניין החוק. ההערכה היא שנתניהו יתריע שוב מפני החרפת המצב הביטחוני ויבקש מחברי הכנסת להגיע לנוסח מקל של החוק על מנת לייצב את הקואליציה. בנוסף, הוא יבקש מהח״כים מכל הצדדים, כולל מהחרדים, להרגיע את הטון.
בינתיים, בקואליציה יש לחץ לחוקק חוקים ולבצע מינויים מחשש שהקואליציה לא תחזיק מעמד זמן רב. הוכחה לכך היא הכוונה לחוקק בהליך מזורז חוק שיפצל את משרת היועמ״ש. שר החוץ גדעון סער, שהגיש את החוק (ועם מינויו כשר בממשלה העביר את המשך הטיפול בחוק לחבר סיעתו מישל בוסקילה), פנה לראשי המפלגות החרדיות בבקשה לתמוך בו חרף החרם שעליו הכריזו - ונענה בשלילה.
גם החלטת ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון לתמוך בחוק שיוביל בסופו של דבר להעלאת שכרם של ראש הממשלה, השרים, סגניהם והח״כים, מעידה על "ניקוי שולחן". הרי כיצד אפשר להעלות על הדעת קידום חוק מטורף שכזה כשמקצצים למורים ולגננות?
ויש גם את סוגיית המינויים הפנויים: במפלגות הקואליציה מבקשים לאייש במהירות משרות ריקות של בכירים, בטרם הכנסת תתפזר לבחירות. הבחישות סביב המינויים מציתות את אווירת הבחירות. אף אחד מהח״כים בקואליציה אינו מעוניין כעת להקדים את הבחירות - ובמיוחד לא על רקע חקיקת חוק ההשתמטות. אבל לפעמים, כשכדור שלג מתחיל להתגלגל - קשה לעצור אותו.
בקואליציה מקווים שהעצמת הלחימה בעזה תוביל להקפאת החרם והחרפת הצעדים של המפלגות החרדיות, ובכך תסייע לשרידותה של הקואליציה.
