פרש המשטרה שהצליף במפגינה בעת פינוי נתיבי איילון הורשע בתקיפתה
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי פרש המשטרה שי פרץ השתמש בכוח בלתי סביר כלפי יעל ראובני במהלך פיזור הפגנה נגד ההפיכה המשטרית באפריל 2023: "החובה היסודית והבסיסית המוטלת על שוטרי ישראל היא לכבד את זכויות הפרטים בחברה"
פרש המשטרה שי פרץ, שהצליף שוב ושוב במפגינה יעל ראובני במהלך פינוי נתיבי איילון, שנחסמו על ידי מפגינים נגד ההפיכה המשטרית באפריל 2023, הורשע הבוקר (ה') בבית משפט השלום בתל אביב בתקיפה שלא כדין.
השופט איתן קורנהאוזר כתב בסיכום הכרעת הדין כי "החובה היסודית והבסיסית המוטלת על שוטרי ישראל, היא לכבד את זכויות הפרטים בחברה, ולפיכך מתחייבת הקפדה על גבולות חדים ובלתי מתפשרים של שימוש בכוח". השופט הוסיף כי "טשטוש גבולות אלה, יצירת עמימות בין מותר לאסור, בין משמעתי לפלילי, אזור דמדומים אפור של שימוש בכוח – עלולים לפגוע פגיעה קשה בתפקוד המשטרה ובאמון הציבור בה".
כתב האישום בעבירת התקיפה נגד פרץ הוגש במאי 2024 על ידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), וזאת בעקבות אחד ממקרי אלימות השוטרים היותר זכורים מימי ההפגנות נגד הממשלה, מאחר שתקיפת ראובני תועדה בסרטון שהפך לויראלי.
כתב האישום תיאר כיצד במהלך ההפגנה לפני שנתיים ירדו מספר מפגינים, ביניהם ראובני, לחסום את נתיבי איילון – ולאחר זמן מה ניתנה לשוטרים במקום הוראה לפנותם. בעת שהחלו המפגינים להתפנות בהוראת השוטרים, פרץ, שהיה רכוב על סוסו, רכב לעבר ראובני, שבתגובה הושיטה ידה קדימה בניסיון לעצור את פגיעת הסוס בה. משלא הצליחה, ניסתה לחצוץ בינה לבין הסוס עם השלט שאותו החזיקה. לפי כתב האישום, ראובני המשיכה לצעוד לכיוון אליו הורו השוטרים בהתאם להוראות הפינוי, אך הפרש פרץ המשיך להוביל את הסוס לכיוונה. כתוצאה מכך הסוס דרך על רגלה הימנית וגרם לה לנפיחות ברגלה כך שהיא התקשתה בהמשך הצעידה. בשלב זה, נטען בכתב האישום, הצליף פרץ בראובני באמצעות המושכות של הסוס פעמיים. ראובני ניסתה להתגונן באמצעות השלט שבידה שוב, אשר נשמט כתוצאה מעוצמת ההצלפה. מיד לאחר מכן, המשיך פרץ להצליף בה שלא כדין ופגע בה שוב בעוצמה בפלג גופה העליון.
ראובני, שהיא מדריכת רכיבה טיפולית, אמרה יום לאחר התקיפה בריאיון ל"כלכליסט" כי "זו היתה הפעם הראשונה שהגעתי להפגנות, ופשוט הזדעזעתי והתאכזבתי ברמה האישית מפרשים במשטרה שאת חלקם אני מכירה באופן אישי, דרך עולם הסוסים". לדבריה, "ליטפתי את הסוסים במהלך ההפגנה כי אני אוהבת סוסים, וכמה דקות לפני האירוע היה פרש אחר שפינה לי את המקום כדי שאוכל להתקדם ואפילו הביא לי את השלט שנשכח מאחור ונתן לי לעבור, וליטפתי את הסוס שלו והכל היה בסדר". היא סיפרה שבהמשך אחרי שהמשטרה כרזה לפנות את המקום, "היינו בדרך לפינוי מהכביש, כבר בעת פיזור ההפגנה לפי הוראות המשטרה, ובמהלך הפינוי לכיוון העלייה לרחוב קפלן אחד השוטרים עלה עליי עם הסוס שלו והתחיל להכות אותי עם השוט שלו באופן שחסם אותי משני הצדדים ולא השאיר לי גם לאן לצאת משם כדי להתקדם לכיוון קפלן. קיבלתי ממנו כמה מכות, יותר ממה שרואים בסרטון. ניסיתי להגן על עצמי בעזרת השלט העלוב מקרטון שהחזקתי וזה לא כל כך עבד לי. אמרתי לו שאנו מנסים לצאת משם אבל הוא ניסה לדרוס אותי עם הסוס ולא נתן לי ללכת, והוא פשוט החליט שבא לו להוציא עצבים".
במהלך ניהול המשפט כפר פרץ במיוחס לו, וסנגוריו טען שהוא פעל במהלך האירוע כדין, "תוך שימוש בכוח מידתי וסביר לצורך הגנה עצמית, עת חש בסכנת חיים וחשש לאיבוד שליטה על הסוס". עוד טענו שלראובני היה מניע לפגוע בו עקב תפקידו כחלק מכוחות משטרת ישראל, שבהם ראתה המתלוננת "אויב העם" המשרת את הממשלה והשר לביטחון לאומי, ולכן ביקשה להתעמת איתו. בנוסף טענו שכמדריכה טיפולית באמצעות סוסים היא מכירה את נקודות התורפה של סוסים והמצבים העלולים להוציא אותם מכלל שליטה, "וכך פעלה במהלך האירוע". עוד טען פרץ, שהיא לא החלה להתפנות כשנדרשה אלא התווכחה איתו ונעמדה מול הסוס ואף אמרה לו שאינה מוכנה לזוז, ובהמשך תיאר את השתלשלות העניינים באופן אחר משהוצג באישום.
במהלך המשפט העידו הן ראובני והן עדי ראייה נוספים שהיו במקום, שחלקם תיעדו את האירוע באמצעות הטלפון הנייד, והסרטונים הוגשו כראיות. הפרקליט שייצג את המדינה בתיק, עו"ד איציק פרץ ממח"ש, טען שתיעוד האירוע, בו נראה כי פרץ תוקף את ראובני פעם אחר פעם באמצעות יתרת המושכות שהחזיק, שולל את טענת ההגנה העצמית של פרץ ומראה כי הוא פעל בניגוד לנוהל המשטרתי. מנגד, סנגוריו של פרץ, עוה"ד עדי כרמלי וארז אלוש, טענו שהיתה לו סמכות להשתמש בכוח באירוע, כחלק מהנסיבות המבצעיות, במסגרתן שרר בזירה כאוס בשל האופי האלים של ההפגנה הלא חוקית. לאחר שהשופט דן לעומק בפרטי האירוע הוא סיכם בהכרעת הדין כי "בחינה משפטית של הראיות והטיעונים המשפטיים, מבססת כדבעי את יסודות העבירה שיוחסה לנאשם בכתב האישום".
השופט קורנהאזור גם התייחס לטענות סנגוריו של פרץ, כי לכתב האישום שהוגש יש "אפקט מצנן" על פעילות השוטרים שמפחדים לצאת לטפל בהפגנות. השופט הביע אמפטיה בהכרעת דינו לקשיים שבהם פועלים השוטרים בטיפול בהפגנות מדי שבוע, אירועים מורכבים, שאף הביאו לפציעת פרץ באחת ההפגנות הקודמות. לדברי השופט "מכלול הנתונים שהוצגו מציג תמונה מורכבת מצד הנאשם במהלך האירוע. מן הסתם – תשישות פיזית כתוצאה מעבודה קשה וממושכת, התשה נפשית, עייפות החומר והרוח. אין ספק כי עבודתו של שוטר היא עבודה קשה, סיזיפית ומאתגרת".
אלא שבהכרעת הדין כותב השופט שאף שאלה נתונים בעלי משקל, "התוצאה אינה יכולה להישען על קיומו של 'אפקט מצנן' בקרב שוטרים ואף לא להתחשב בו. הקו אותו יש למתוח צריך להיות חד וברור" – ואסור לשוטרים לחצות את הגבול ולהשתמש בסמכותם ובכוחם לרעה באופן בלתי סביר.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לאחר הרשעת שי פרץ: "לאחר שנקבל את גזר הדין, נשקול את עניינו של השוטר במישור המנהלי, כמקובל".
