למה היחידות הטכנולוגיות בצה״ל עדיין חיוניות לעתיד ההייטק? דווקא מפני שהן לא ממהרות לאמץ AI
במשך שני עשורים, יחידת 8200, כמו גם יחידות טכנולוגיות אחרות בצה"ל' נחשבת לאחת התשתיות המרכזיות שמזינות את ההייטק הישראלי בכוח אדם איכותי. מדובר במעין "מאיץ על" שמייצר אלפי יוצאים מצטיינים, חלקם הופכים ליזמים בולטים, מקימים סטרטאפים, מבצעים אקזיטים ומובילים טכנולוגיות פורצות דרך לשוק האזרחי. בעבר, ההסבר להצלחה הזאת התמקד בידע עמוק בתחומים כמו סייבר ואלגוריתמיקה, לצד התנסות בבעיות אמתיות בגיל צעיר. אבל היום, בעידן שבו הבינה המלאכותית הופכת למרכיב מרכזי בכל שלב בתהליך הפיתוח, נדמה שההקשר השתנה ואיתו גם הסיבה שבגללה יחידות כמו 8200 ממשיכות להיות עוגן קריטי.
הסיבה איננה רק המצוינות הטכנולוגית של היחידות, אלא דווקא מגבלה מבצעית אחת: אסור לחיילים להשתמש בכלי AI חיצוניים לכתיבת קוד. בזמן שבעולם מתרגלים ל־vibe coding בעזרת GitHub Copilot, ChatGPT ורפליט, חיילי 8200 עדיין כותבים, מבדקים ומדבגים קוד “נקי” – בלי קיצורי-דרך.
בעולם האזרחי, המגמה ברורה: המיקוד זז מלבנות ארכיטקטורה נכונה ללנסח פרומפט מדויק. במקום להבין לעומק כיצד הקוד והתוכנה פועלים, מפתחים מקבלים פתרונות מתוך מאגרי קוד ציבוריים שמוזנים על ידי AI. המהירות, במובן מסוים, משתפרת, אך במקביל ההבנה נחלשת. ביחידות כמו 8200 התמונה הפוכה. מגבלות אבטחת המידע של צה״ל מחייבות הקפדה מקצועית גבוהה ודורשת כתיבת קוד מאפס, כולל אופטימיזציה ידנית, פתרון בעיות תחת אילוצים, וביקורת-עמיתים קפדנית. מפתחים ביחידה לא רק כותבים קוד, הם מבינים לעומק איך המערכת בנויה, מדוע כל רכיב פועל כפי שהוא פועל, ואיך לזהות תקלות עוד לפני שהן מתגלות בביצועים. לא מדובר רק במתודיקה, אלא באימון מקצועי שמחייב שליטה אמיתית בטכנולוגיה.
אם מגמת התלות ב-AI תימשך, סביר להניח שבתוך כמה שנים בלבד יוצאי היחידות הטכנולוגיות יהפכו לחלק מקבוצה קטנה יחסית של מפתחים שיודעים עדיין "לחשוב בקוד", לא רק לנסח פרומפטים. כשהם יגיעו לשוק האזרחי ויחלו גם הם להשתמש בכלי AI הללו, הם יוכלו לעשות זאת עם עין ביקורתית, לזהות כשלים לוגיים, ולדעת מתי קוד גנרי פשוט לא מתאים. הם יהפכו למי שמובילים את השילוב הנכון בין עומק טכנולוגי ליעילות מודרנית.
עבורנו, כמשקיעים, תכונות אלו הן לא שאלה של נוסטלגיה, אלא של יתרון תחרותי. יזמים יוצאי יחידות טכנולוגיות מצטיינים בכך שהם מבינים לעומק את מגבלות הטכנולוגיה, יודעים לזהות פערים שאף אלגוריתם לא יכסה, ולא מפחדים להתמודד עם קוד אמיתי, וללכלך את הידיים גם כשהוא מסובך. בעידן שבו תפוקה נמדדת בשורות קוד לדקה, אך לא באיכות ארוכת טווח, אלו שמביאים עימם בסיס הנדסי חזק הופכים לנכס. כמובן, לא כל יוצא או יוצאת 8200 הופכים ליזמים מצליחים, ולא כל יזם מצליח מגיע מיחידה טכנולוגית. אבל כאשר אני בוחן השקעה במיזם טכנולוגי עמוק, היכולת לחשוב מערכתי, לבקר כלי AI ולשמור על איכות קוד הופכת במהירות למצרך נדיר.
גם אם כיום מתקיים שיח ציבורי מורכב סביב יחידות אלה, במיוחד מאז תחילת המלחמה, חשוב לזכור את תפקידן המרכזי. הן מהוות "איים של מצוינות שמרנית" בלב אקוסיסטם אגרסיבי שמשתנה במהירות. הן מדגימות שלא כל טרנד צריך לאמץ מיד, ולעיתים דווקא השמרנות היא זו שמייצרת את היתרון האמיתי. אם ההייטק הישראלי רוצה לשמור על יתרונו היחסי גם בעידן של hype טכנולוגי ומודלים חכמים, עליו לטפח את מי שעדיין יודעים לבנות יסודות. היחידות הטכנולוגיות של צה"ל מספקות בדיוק את הקרקע הזו.
יניב גולן הוא שותף-מייסד בקרן ההון סיכון lool Ventures
