ריאיון
נשיא בלקסטון אחרי תרומת הענק לאוני׳ ת״א: "כל האזור במסלול צמיחה, וישראל בפרט״
ג'ון גריי שתרם 125 מיליון דולר לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל־אביב, בריאיון בלעדי לכלכליסט: "אני מאמין שכל האזור יעלה על מסלול צמיחה, וישראל בפרט, בעיקר בזכות העוצמה של הטכנולוגיה ומדעי החיים בארץ. זו לא האופטימיות האישית שלי, אלא גם של בלקסטון. כמשקיע צריך להתחיל לבצע השקעות לפני שמנופפים בדגל שאפשר להתקדם, וזה מה שנעשה גם עם הצוות המקומי שלנו"
ג'ון גריי, בניגוד לשמו ובמידה רבה גם למראה שלו, אוהב מהלכים גדולים ואפילו נועזים. איש העסקים, שתרם בשבוע שעבר סכום בלתי נתפס של 125 מיליון דולר לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בנה את הקריירה שלו על מהלך חריג אחר: רכישת רשת המלונות הילטון תמורת 26 מיליארד דולר רגע לפני המשבר הפיננסי של 2008. בהתחלה כולם הריעו לעסקה, אחר כך לעגו לה, בעיקר בגלל הטיימינג, אך בסופו של דבר גריי עשה צ'ק אאוט מהילטון ברווח של 14 מיליארד דולר, במה שהוכתר בוול סטריט כהשקעה הטובה ביותר אי פעם. עיקר הכסף הלך לחברת ההשקעות בלקסטון, שבה הוא עובד מאז שהיה בן 22, אך חלק הגיע גם לכיסו. מאז הוא בונה בעקביות את מעמדו כאחד האנשים המתוגמלים ביותר בוול סטריט, ורק עבור 2024 הוא לקח הביתה 247 מיליון דולר, תגמול שמורכב משכר ודיבידנדים.
גריי גם מסומן כיורשו העתידי של סטיב שוורצמן, מי שהקים את בלקסטון, הפך לפנים שלה ושל הקפיטליזם האמריקאי שהנשיא טראמפ מתגעגע אליו. היום בלקסטון מנהלת טריליון דולר ונחשבת למנהלת הנכסים האלטרנטיביים הגדולה ביותר. גריי, שלמעשה הקים את פעילות הנדל"ן בבלקסטון, שמנהלת כיום כשליש מנכסי הקרן, משמש כנשיא בלקסטון, מוגדר כמספר 2 שלה ומנהל את הקרן בפועל. מכאן גם החשיבות של תרומתו יוצאת הדופן של גריי לאוניברסיטת תל אביב, שהיא הגדולה ביותר בתולדותיה ואחת הגדולות בתולדות האקדמיה הישראלית. מי שמעורה בעולם גיוס כספים סבור שהמהלך של גריי יהפוך לסנונית הראשונה ויביא אחריו תורמים יהודים נוספים שרואים בו ובשוורצמן את חלוצי המחנה; כאלה שגם רוצים לסייע לישראל להשתקם אחרי 7 באוקטובר, ועל הדרך גם לראות את שמם מתנוסס על אחד הבניינים בקמפוס. תרומה זו אגב מציבה את אוניברסיטת תל אביב באותה שדרה עם מיטב האוניברסיטאות בעולם. ב־2019 שוורצמן, הבוס של גריי, תרם 150 מיליון ליש"ט לאוקספורד, ושנה לפני כן 350 מיליון דולר ל־MIT.
ביום חמישי האחרון גריי, בן 55 עם הון מוערך של 8.9 מיליארד דולר, הגיע לביקור בזק של 36 שעות בישראל עם רעייתו מינדי, שמנהלת את פעילות הפילנתרופיה של המשפחה, עם אחת מארבע בנותיו וגם עם הרבנית שמלווה אותו, והספיק לחנוך את השלט המתבקש בכניסה לפקולטה לרפואה.
על השקעות בישראל: "אני חושב שבלקסטון תשקיע כאן יותר ויותר עם הזמן. כשהמלחמה תסתיים ולאנשים יהיה יותר קל להגיע לכאן, אתם תראו זרימה של השקעות לכאן, בעיקר בגלל העוצמה של הטכנולוגיה ומדעי החיים בישראלי"
איזו החלטה קל יותר לקבל, לתרום 125 מיליון דולר מהונך האישי או לצאת לעסקת מיליארדים בבלקסטון?
"בסוף אני לא רוצה שעל המצבה שלי יהיה כתוב 'עשה תשואות גבוהות ללקוחות'", צוחק גריי בריאיון מיוחד לכלכליסט, שמתקיים בתל אביב בין גזירת הסרט לפגישה עם נשיא המדינה. "בהשקעות בבלקסטון מדובר בתהליך. אנחנו מנהלים את הכסף עבור קרנות פנסיה, ויש לנו חובת נאמנות שמחייבת בדיקות מאוד מעמיקות של כל עסקה. במקרה של תרומה מדובר בסך הכל במינדי, בדיינה שמשמשת כמנהלת הקרן שלנו ובי, כך שאנחנו מקבלים את ההחלטות לא רק מהראש, אלא גם מהלב, הרבה לב. אנחנו אחראים כאן רק לעצמנו ולכספנו, אבל צריך לזכור שמה שמאפשר לי את התרומה הזאת והאחרות זה ההצלחה של בלקסטון. כך שאני אמשיך לעבוד קשה בלייצר תשואות בבלקסטון, ואז מינדי ואני נמשיך לחשוב כיצד אפשר להביא לשינוי בעולם".
עבור גריי התרומה הנוכחית היא אמנם הראשונה בסדר גודל כזה לישראל, אך בעבר הוא התפרסם גם כשתרם 100 מיליון דולר לחקר סרטן שנגרם מנוכחות גן BRCA, הנפוץ בנשים יהודיות. זאת לאחר שאחותה של מינדי נפטרה בגיל 44 מסרטן השחלות.
מה הוביל אותך לתרומה הנוכחית ומדוע דווקא לפקולטה לרפואה? ישראל מזוהה יותר ומושכת תרומות רבות יותר בתחומי המחשוב.
"אחרי 7 באוקטובר הרבה יהודים בעולם היו מאוד מודאגים. אנחנו ורבים אחרים הגבנו בסיוע חירום מיידי לכמה מטרות וקבוצות, אבל התחלנו לחשוב על לעשות משהו בעל השפעה רחבה ומתמשכת יותר. באנו לכאן בפברואר האחרון לסיור וראינו שיש מחסור ברופאים וגם במגורים לסטודנטים וגם בשטחי מעבדה. הלכנו ספציפית לרפואה כי זה מתחבר גם למיקוד הקרן שלנו שמעודדת חינוך ומחקר רפואי".
גריי מבטיח שהכל יתקדם מהר וכבר בקרוב תתחיל הקמה של מעונות חדשים לסטודנטים, בניין הפקולטה לרפואה שנראה מיושן ליד בניינים חדשים במראה הייטקי שקמו סביבו בשנים האחרונות באוניברסיטת תל אביב יעבור שיפוץ, ומעבדות יחודשו.
הכפלת מספר הסטודנטים הערבים
המהלך שלך, שאתה אמנם עושה באופן פרטי, לא מסבך אותך כ"ג'ון גריי נשיא בלקסטון" מול דעת הקהל הלא אוהדת במיוחד כלפי ישראל בימים אלה?
"זו שאלה טובה, אבל אני חושב שבסופו של דבר לאנשים קשה לבקר תמיכה ברופאים, מה גם שבתרומה הצבנו מטרה של הכפלת המספר של סטודנטים ערבים בפקולטה. יהיו גם מלגות מעודדות וגם הרחבת המעונות בדיוק עבור מטרה זו, אבל השלב הראשון יהיה בכלל לעודד צעירים מהאוכלוסייה הערבית להגיש בקשות להתקבל לפקולטה".
2 צפייה בגלריה
אירוע התרומה באוניברסיטת תל אביב. מימין: נשיא האוניברסיטה אריאל פורת, נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשיא בלקסטון ג'ון גריי, מינדי גריי, מיכל הרצוג ומנהלת הקרן דיינה צוקר. “ראינו שיש מחסור ברופאים וגם במגורים לסטודנטים וגם בשטחי מעבדה"
(צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב)
ובכל זאת, אתה קודם כל איש עסקים והחשש הגדול בישראל הוא שנחזור לאחור בהיסטוריה לעידן שבו יהודים מחו"ל תרמו כאן כסף, אבל לא השקיעו כאן בעסקים.
"לא מבחינתה של בלקסטון. אלה צירים שונים לגמרי ומשלימים, אך שניהם מצביעים על החיוניות והבריאות של ישראל וכלכלתה. לפני שנה עשינו כאן השקעה גדולה בחברת התוכנה פריוריטי (שנרכשה לפי שווי של 800 מיליון דולר בעסקה הגדולה ביותר של הקרן עד היום בישראל - ס.ש), ואנחנו ממשיכים לחפש כאן חברות נוספות להשקעה. אני אפילו חושב שבלקסטון תשקיע כאן יותר ויותר עם הזמן, ואפילו לי, עם החיבור הנוכחי לאוניברסיטת תל אביב, יהיו יותר סיבות לבקר כאן. כשהמלחמה תסתיים ולאנשים יהיה יותר קל להגיע לכאן, אתם תראו זרימה של השקעות לכאן, בעיקר בגלל העוצמה של הטכנולוגיה ומדעי החיים בישראל".
בוא נדבר באמת על השקעות גם ברמה הגלובלית, ראינו את הירידות של אפריל נמחקות. לדעתך, הדרמה הסתיימה או שאנחנו בהפוגה רגעית מירידות בשווקים?
"דיפלומטיית המכסים תתחיל להתקדם ונתחיל לראות הסכמים. עכשיו יש את בריטניה, אבל בקרוב יהיו גם יפן, קוריאה והודו. יהיו מגעים ואני חושב שכל משא ומתן וכל הסכם הוא גורם מרגיע לשווקים. ובכל זאת, אנחנו נראה האטה בעיקר בגלל העלויות העודפות לעסקים, בעיקר ליצרנים ולקמעונאים. נראה גם עלייה מסוימת באינפלציה, אף שהיא כבר הייתה במגמת ירידה. אחרי שנעבור את משוכת המכסים, האינפלציה תחזור לרדת ותמשיך בכיוון הזה למשך כמה שנים. בטווח הארוך בראייה שלי אנחנו נעבור את זה, וככל שההסכמים ייחתמו מהר יותר, זה יותר טוב לכלכלה הגלובלית. האירוע הגדול ביותר שישפיע על השווקים הוא לא זה, אלא הטכנולוגיה וכל מה שקורה ב־AI, מה שזה יעשה לרווחיות ולפריון העבודה. אני חושב שבתוך 6—12 חודשים מהיום אנחנו נחזור כולנו להתמקד בזה ולא במכסים. הטכנולוגיה תהיה הכוח המניע של העולם, וזו גם הסיבה לכך שאני כל כך אופטימי על ישראל".
על אופן ההשקעה בחברות AI: "אנחנו ממוקדים יותר ב'מכושים ואתים', ולא בבהלה לזהב עצמה. התפיסה שלנו כרגע היא להשקיע מסביב לאקו־סיסטם של הבינה המלאכותית"
גריי אגב ידוע בארצות הברית כדמוקרט נלהב ותורם גדול לקמפיינים, אך באופן מפתיע בכהונה הקודמת של טראמפ הוצע לגריי תפקיד של שר האוצר והוא סירב, כך לפי כלי התקשורת האמריקאים באותה עת. סטיב מנוצ’ין מונה אז לתפקיד, וגריי חזר לשגרה, כשבמירוץ הנשיאותי האחרון הוא אפילו אירח את אחד מערבי ההתרמה לג’ו ביידן.
אבל בלקסטון דווקא נמנעה עד היום מהשקעה ישירה בחברות טכנולוגיה שעומדות בחזית מהפכת ה־AI, ולא השקיעה כלל בחברות של מודלי שפה.
"נכון, אנחנו מרגישים שמבחינת המודלים העסקיים עולם ה־AI עדיין נמצא בשלבים מאוד מוקדמים, קשה לדעת מי ינצח במודלים וכיצד זה יתפתח, אבל אנחנו שם בתשתית. אנחנו ממוקדים יותר ב'מכושים ואתים', ולא בבהלה לזהב עצמה. בלקסטון היא המשקיע הגדול בעולם בדאטה סנטרים, ואנחנו שחקנים מאוד גדולים גם בתשתיות האנרגיה שתומכות בדאטה סנטרים. התפיסה שלנו כרגע היא להשקיע מסביב לאקו סיסטם של הבינה המלאכותית מצד אחד, ובמקביל אנחנו משתמשים ב־AI בחברות הפורטפוליו שלנו כדי לשפר את הביצועים שלהן".
לא מודאג מהודו ופקיסטן
מה כיווני ההשקעה המועדפים של בלקסטון לשנה הקרובה?
"מבחינתנו מאוד מעניינות האפליקציות שיישבו על ה־LLM, זו תהיה שכבה מאוד מעניינת. נמשיך גם עם כל התשתיות כמו דאטה סנטר ואנחנו מסתכלים גם על רובוטיקה. הכל מתוך הבנה שכל שכבה וכל היבט בחיים שלנו יושפע ממהפכת ה־AI. מחוץ לעולמות הטכנולוגיה אנחנו מזהים התאוששות בנדל"ן המסחרי אחרי תקופה ממושכת של עליית ריביות ועבודה מרחוק שפגעה מאוד בבנייני משרדים, אבל אנחנו מתחילים לראות חזרה גם למשרדים, ובעקבות זאת גם שיפור במגזר הזה. גאוגרפית אנחנו אוהבים מאוד את יפן והודו".
ומה שמתחיל להיראות כמו מלחמה בין הודו לפקיסטן לא מעורר חשש?
"אלה החדשות של היום, אבל אני בטוח שגם שם יהיה פתרון למצב. כמשקיע חשוב להסתכל תמיד לטווח ארוך ולא לחשוב על שלושת או אפילו ששת החודשים הקרובים, ובטווח הזמן הזה הכלכלה ההודית נראית על מסלול צמיחה מאוד חזק".
אם מדברים על הטווח הארוך ועל אחרי המלחמה, כיצד אתה רואה את ישראל בעוד חמש שנים?
"לא היינו משקיעים כאן סכומי כסף גדולים, באופן פרטי או כבלקסטון, אם לא היינו חיוביים מאוד על ישראל. האופטימיות שלנו מבוססת גם על שינוי אזור שבלט מאוד כאשר בהתקפת הטילים האיראנית היה מספר של מדינות ערביות שתמכו וסייעו לישראל. המדינות האלה מאוד רוצות לצמוח, למשוך השקעות ולחיות בקפיטליזם. לכן אני מאמין שכל האזור עלה על מסלול צמיחה, וישראל בפרט. זו לא האופטימיות האישית שלי, אלא גם של בלקסטון. כמשקיע צריך להתחיל לבצע השקעות לפני שמנופפים בדגל שאפשר להתקדם, וזה מה שנעשה גם עם הצוות המקומי שלנו".
בלקסטון פתחה נציגות רשמית בישראל ב־2021, והיא מנוהלת על ידי יפעת אורון ומעסיקה כאן צוות ההשקעות. מעבר לרכישת פריוריטי, שהייתה העסקה הגדולה ביותר של הקרן בישראל עד כה, היא מושקעת גם בשורה של חברות הייטק, ובראשן WIZ, קלאודינרי, סטמפלי ומיטיגה. כמו כן חברת פורטפוליו של בלקסטון שמתמחה ביצירת תוכן רכשה לפני כמה שנים את חברת ההפקות של ליאור רז ואבי יששכרוף, יוצרי פאודה, ב־50 מיליון דולר.
ג'ון גריי (55)
- תפקיד: נשיא קרן בלקסטון
- מגורים: ניו יורק
- השכלה: תואר ראשון באנגלית ובמנהל עסקים מוורטון (שם, בקורס של שירה רומנטית, פגש את אשתו)
- קריירה: החל לעבוד במחלקת הנדל"ן בבלקסטון מיד עם סיום הלימודים בגיל 22
- עוד משהו: לאביו היה מפעל לייצור חלקי חילוף בשם בלקסטון, שלא קשור כלל לקרן ההשקעות
