כך הפכה אוניברסיטת הרווארד סמל למאבק ברודנות של ממשל טראמפ
בניגוד לקולומביה שנבהלה מאיומי הממשל לעצור מימון פדרלי, האוניברסיטה העשירה בעולם סירבה לדרישות הנשיא לקבוע את סדר יומה. הטענה: טראמפ חרג מסמכותו בדרישתו להתערב בתוכניות הלימוד ובהליכי קבלת עובדים וסטודנטים
אוניברסיטת העילית הרווארד, מהידועות והיוקרתיות בעולם, הפכה לסמל המאבק במדיניותו החונקת והשתלטנית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אף שככל הנראה מבלי שהתכוונה לכך.
במסגרת מלחמתו של טראמפ במגמות פרוגרסיביות ובתרבות ה־WOKE למען צדק חברתי ומגדרי, הוא הפך את אוניברסיטאות ליגת הקיסוס ליעד העיקרי שלו, באופן מיוחד אלו שעלו לכותרות בשנה שעברה על רקע המאהלים הפרו־פלסטיניים שקמו בשטחן וההפגנות הסוערות נגד הלחימה בעזה ששיבשו את הלימודים.
הראשונה שנגדה יצא טראמפ היתה אוניברסיטת קולומביה, שם איים להקפיא מימון פדרלי בגובה 400 מיליון דולר. האיום נגד האוניברסיטה (שבה הוקם מאהל המחאה הראשון) עשה את שלו, וראשיה הסכימו להיענות לדרישות שהציב, בהן נקיטת ענישה מחמירה יותר נגד משתתפי ההפגנות הפרו־פלסטיניות.
מוקדם יותר החודש פתח טראמפ בחזית מול הרווארד. אלא שכאן מדובר בסכומים גבוהים הרבה יותר — מענקים פדרליים בגובה 2.2 מיליארד דולר וחוזים בשווי 60 מיליון דולר. בשלב הבא עבר הממשל לאיים על מימון עתידי בהיקף של 9 מיליארד דולר.
עצומה של אנשי צוות
הביקורת של הממשל התמקדה במידה רבה באופן שבו ניהלה האוניברסיטה את ההפגנות נגד המלחמה בעזה, כאשר הטענה המרכזית היתה כי לא הגנה כראוי על הסטודנטים היהודים מפני אפליה והטרדות, זאת תוך הפרת חוק זכויות האזרח מ־1964. התנאים שהציב הממשל להפשרת הכספים כללו ביצוע ביקורות לתוכניות הלימוד ולפקולטות וכן החלת שינויים על מבנה הניהול של האוניברסיטה והליך גיוס העובדים וקבלת הסטודנטים.
אולם, בניגוד לקולומביה, לראשי אוניברסיטת הרווארד הספיקו פחות מ־72 שעות כדי לדחות על הסף את דרישות הממשל. מאחורי ההחלטה עמדו כמה גורמים, בין השאר העובדה כי מדובר באוניברסיטה העשירה וגם הוותיקה ביותר בארצות הברית (להרווארד שנוסדה ב־1636 קרן תרומות של מעל 50 מיליארד דולר) כמו גם לחץ רב שהופעל על ההנהלה מצד מרצים, סטודנטים ותורמים.
"עד כה האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית שמרו על שתיקה אל מול המתקפה האוטוריטרית על מוסדות ההשכלה הגבוהה", כתבו בחודש שעבר המרצים ריאן אינוס וסטיבן לוויצקי במאמר דעה ב"קרימסון", עיתון הסטודנטים של הרווארד. "זה חייב להשתנות. הרווארד חייבת לעמוד על שלה ולהוביל את ההגנה הציבורית על חופש הביטוי וחופש הלימודים שלנו". השניים גם יזמו עצומה שבה קראו לדירקטוריון האוניברסיטה לדחות על סף דרישות לא חוקיות. יותר מ־800 חברי צוות חתמו על העצומה. במקביל, מעל 1,000 בוגרים הפיצו מכתב משלהם שבו קראו לנשיא המוסד האקדמי אלן גרבר להגן על החירות האקדמית וחופש הביטוי. "אי אפשר לרצות את ממשל טראמפ, הם תמיד דורשים עוד ועוד", טענו.
על אף הטון הלוחמני, באוניברסיטה נקטו צעדים מסוימים עוד לפני הקפאת המימון, שנועדו לרצות במידה מסוימת את טראמפ. כך, הם הדיחו שני מרצים במרכז ללימודי המזה"ת, השהו שותפות של הרווארד עם אוניברסיטת ביר זית ואסרו על ארגון סולידריות עם הפלסטינים לקיים אירועים בקמפוס.
בכל זאת, ברגע האמת עמדה האוניברסיטה על שלה. "האוניברסיטה לא תוותר על עצמאותה או על זכויותיה המושרשות בחוקה. אף ממשל, בלי קשר לאיזו מפלגה נמצאת בשלטון, לא צריך להכתיב לאוניברסיטאות פרטיות מה ללמד, את מי הן יכולות לקבל כסטודנטים ולגייס כמרצים ואילו תחומי מחקר הן יכולות לפתח", מסר גרבר. "אף שחלק מדרישות הממשל נועדו להילחם באנטישמיות, מרביתן מייצגות רגולציה ישירה של 'התנאים האינטלקטואליים' בהרווארד".
הפיכתה של הרווארד ללוחמת הזכויות והחופש עומדת בניגוד גמור לביקורת שספגה בעקבות מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, אז הואשמה ההנהלה בהתמודדות רופסת עם תקריות אנטישמיות. נשיאת האוניברסיטה דאז קלודין גיי אף זומנה להעיד בפני הקונגרס, שם ספגה ביקורת קשה על ניהול כושל, בין השאר בשל סירובה לגנות את התקריות. כחודש לאחר מכן התפטרה גיי על רקע הביקורת, כמו גם האשמות לפלגיאט במאמרים שפרסמה. את גיי החליף גרבר היהודי.
אך כל זה קרה תחת הממשל הקודם. הפעם, הרווארד זוכה לתמיכה ציבורית לתנועת ההתנגדות שלה. כך, סטיב קר, מאמן קבוצת הכדורסל גולדן סטייט ווריורס, לבש למסיבת עיתונאים בשבוע שעבר חולצה של נבחרת הכדורסל של הרווארד. "מאמן הרווארד טומי אמאקר הוא חבר שלי והוא שלח לי את החולצה הזו. חשבתי שזה יום נהדר ללבוש אותה", אמר לעיתונאים. "אני מאמין בחופש אקדמי, אני מאמין שחיוני שכל המוסדות שלנו יוכלו לנהל את העסקים שלהם באופן שבו הם רוצים, ואסור לסחוט אותם ואסור שהממשל יכתיב להם מה ללמד ומה לומר. זה הדבר המטופש ביותר ששמעתי בחיי, אבל זה מאפיין את ההתנהלות בימינו. אז כך אני מביע תמיכה בהרווארד", סיכם.
אך בעוד קר הוא דמוקרט שתמך בקמלה האריס לנשיאות ארצות הברית, ביקורת נשמעת גם מצד גורמים שמרניים. כך, מועצת העורכים של "הוול סטריט ג'ורנל", הנחשב לגוף תקשורת שמרן, פרסמה מאמר שבו טענה כי הדרישות של טראמפ מהרווארד חורגות מהסמכויות המוענקות לו תחת החוקה. "מעטים האמריקאים שיזילו דמעה על אנשי קיימברידג', אבל ישנן סיבות טובות להתנגד לניסיון חסר התקדים הזה מצד הממשל לשלוט בניהול של אוניברסיטה פרטית", נכתב במאמר. "הממשל סטה ממסלול החוק" בדרישותיו כלפי הרווארד, טענו.
רוח גבית לגיוס תרומות
בעוד הרווארד איבדה כספים פדרליים, תנועת ההתנגדות לטראמפ נתנה רוח גבית למאמצי גיוס התרומות שלה. לפי דיווח בעיתון הסטודנטים, האוניברסיטה קיבלה בממוצע 88 תרומות מקוונות בשעה שלאחר פרסום מכתב הדחייה של גרבר, כאשר בתוך 48 שעות התרומות המקוונות עמדו כבר על יותר ממיליון דולר. אף כי מדובר בטיפה בים לעומת מיליארדי הדולרים שהוקפאו, עצם התמיכה בזכות המוסד לעצמאות היא חשובה.
בינתיים, הקרב רחוק מלהסתיים. ביום שישי האחרון נרשמה הסלמה נוספת, כאשר טראמפ איים למנוע מהאוניברסיטה רישום של סטודנטים זרים ואף קרא לביטול מעמדה כישות הפטורה ממס, מהלך שעלול לפגוע ביכולת גיוס התרומות. "אני חושב שהרווארד היא בושה", אמר לעיתונאים. במשרד לביטחון המולדת המשיכו להעלות את הרף ודרשו לקבל מהרווארד "מסמכים מפורטים" לגבי סטודנטים זרים המעורבים ב"פעילויות לא חוקיות ואלימות", כשהם מאיימים להקפיא מענקים נוספים. הצעד הזה פוגע בבטן הרכה, שכן סטודנטים בינלאומיים מייצגים 27% מכלל הסטודנטים, כשמרביתם לומדים לתארים מתקדמים ועורכים מחקרים החשובים למוניטין של האוניברסיטה.
"הוויזות של כל הסטודנטים בהרווארד נמצאות כעת בסכנה, והממשל מנסה לפלג אותנו", אמר לסוכנות הידיעות AP הסטודנט ליאו ג'רדן משבדיה. "הרווארד בלי הקהילה הבינלאומית שלה היא פשוט לא הרווארד. עלינו להילחם בכל האמצעים העומדים לרשותנו".
