בניית מתחם העסקים בעפולה הוקפאה, ומאות רוכשים עלולים לאבד את השקעתם
בעקבות טענות להטעיה, חברת האשראי החוץ בנקאי טריא עצרה את התשלומים לקבלן המבצע של פרויקט A-TECH בעפולה. 45 מתוך 600 חברי קבוצת הרכישה טוענים בתביעה שהגישו כי חברת GRP, שארגנה את הקבוצה, הציגה להם עלויות בנייה מופחתות ב-45% מהעלות האמיתית, וכעת דורשת מהם להזרים 90 מיליון שקל נוספים
בניית מתחם העסקים בעפולה הוקפאה, וחברי קבוצת הרכישה נדרשים להזרים 90 מיליון שקל אחרת יאבדו את השקעתם: בבית המשפט בנצרת מתנהלת מאז מרץ תביעה של 45 חברים בקבוצת רכישה שארגנה חברת GRP ואמורה להקים את מתחם המשרדים A-TECH בעפולה.
המתחם אמור לכלול 65 אלף מ”ר של תעסוקה ומסחר, ושיווק הזכויות בו נעשה כבר כמעט עשור. אולם לאחרונה כאמור בנייתו הופסקה מאחר שהגורם המממן של הפרויקט, חברת האשראי החוץ בנקאי טריא, עצרה את התשלומים בעקבות טענות של חברי הקבוצה להטעיה. ההטעיה נוגעת לדרישה של GRP מחברי הקבוצה להוסיף 90 מיליון שקל לחשבון הקבוצה בשל עלויות הבניה שהתייקרו, אולם התובעים הוטעו בנוגע לעלויות מלכתחילה, כאשר התוספת מהווה 45% יותר מעלות הבנייה שהוצגה להם ב-2021.
קבוצת הרכישה כוללת 600 חברים, שהשקיעו בפרויקט כ-100 מיליון שקל. החברה המגייסת, ג'י אר פי נדל"ן עפולה, ביצעה את גיוס החברים לקבוצת הרכישה מ-2016 עד 2022. מינימום ההשקעה נקבע על 121 אלף שקל. על פי הערכות, החברה מכרה משרדים בכ-55 מיליון שקל, וסכום דומה גייסה עבור עלויות בנייה.
על פי התביעה, בשנת 2021 הוצג דו"ח אפס לרוכשים שכלל עלויות בניה שהוערכו ב-200 מיליון שקל, בעוד GRP צריכה להוסיף מהונה 160 מיליון שקל. אולם, דו"ח אפס חדש לשנת 2024 שהוצג בפני חברי הקבוצה בסוף השנה שעברה העמיד את עלויות הבנייה על 287 מיליון שקל. על פי מכתב התראה שנשלח לחברי הקבוצה, מי שלא ישלם את התוספת - חלקו בנכס יימכר.
על פי התובעים, הם הוטעו על ידי החברה המארגנת של קבוצת הרכישה בעת רכישת הזכויות. בבירור אחר הפער המהותי בין דוח האפס החדש, גייסו התובעים שמאי שיבחן את עלויות הבנייה. על פי התביעה, השמאי מסר להם כי החברה המארגנת הטעתה את התובעים בנוגע לעלויות הבנייה האמיתיות שהוצגו להם ב-2021 (כלומר העלות שהוצגה להם לפני ארבע שנים כבר אז הייתה נמוכה מדי). עוד הוסיף כי הפער בין שתי ההערכות אמור להיות גבוה יותר מאחר ששטחי הבנייה המצוינים בדוח 2024 הינם קטנים יותר לעומת דוח האפס המקורי ולכן הפער הוא גדול יותר. על פי התביעה, בחישוב של כלל העלויות נכון להיום, הפרויקט הוא הפסדי בשיעור של 30%.
"לא יכול להיות ספק כלשהו כי החברה המארגנת פעלה באופן פסול ופיתתה את התובעים להיכנס לפרויקט תוך הצגת מצגי שווא ביחס לעלויות הפרויקט. מדובר בהטעיה של ממש ולמצער התרשלות תוך הפרת חובות הגילוי והדיווח המוטלות עליה", נכתב בתביעה שהוגשה על ידי ישי מאירסדורף ושיר ולטר ממשרד פרידמן, יונגר ושות' - עורכי דין.
עוד טוענים התובעים כי החברה המארגנת למעשה לא השקיעה הון עצמי בפרויקט בניגוד להבטחתה, אלא השתמשה בכספי המשקיעים כדי לקבל מימון נוסף מטריא, חברת אשראי חוץ בנקאי. במצב הקיים, על GRP להשלים הון בטריא בהיקף של 30 מיליון שקל' וכל עוד היא נמנעת מכך, טריא מסרבת לשלם לקבלן המבצע והפרויקט תקוע. בנוסף' בידי טריא הזכות לדרוש פירעון מיידי של החוב במקרה שהחלו עיקולים על הפרויקט, והיא מחזיקה בשיעבוד ראשון, מה שיביא לאובדן הכספים של המשקיעים.
היזמים מאחורי GRP הם יורם (יורי) גיא רון, תומר גרשון וערן רייניש. גיא רון הוא יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, שהסתבך בין היתר בפרשת שוחד בקופת חולים מאוחדת. על פי החשד, הועברו כספים מקופת החולים מאוחדת לחברה פרטית של גיא רון ואישתו כדי להעביר תשלומים בלתי חוקיים וגזירת עמלה של 35%. אשתו של גיא רון הודתה במעשה וקיבלה 4.5 חודשי עבודות שירות. התיק מולו נסגר.
חברת GRP מיוצגת על ידי עורך הדין חובב ביטון. מחקירת עדים שנעשתה בתחילת השבוע בבית המשפט המחוזי נוף הגליל תלה ביטון את הזינוק בעלויות הבנייה בשינויים אובייקטיביים שהתרחשו בענף הבנייה בין השנים 2021 ל-2024, כמו עליית התשומות וחומרי הגלם עקב מלחמת אוקראינה-רוסיה, לצד המחסור בעובדים פלסטינים מאז 7 באוקטובר. עוד הסביר כי השקעה בקבוצת רכישה היא מסוכנת יותר מבחינת הרוכשים, מאחר שכל רוכש הוא בעצם יזם ועליו לבצע את הבדיקות בעצמו, ו"אם בדרך הייתה התייקרות מחירים מכל מיני סיבות או כי התכנון התארך או כי המחירים עלו, זה סיכונים שנופלים על היזם".
כך או כך, המאבק המשפטי בתוך קבוצת הרכישה הביא להקפאת הפרויקט. טריא הקפיאה העברות עד להסדרת הפרטים, והקבלן ש.י. גיל פרויקטים תובע את הקבוצה על סך 31 מיליון שקל - בעקבות חוב של 15 מיליון שקל עבור עבודות שנעשו ו-15 מיליון שקל נוספים עבור הפסדים.
מ-GRP נמסר בתגובה: "טענות התובעים בכל הנוגע להטעיה בנוגע למחירי הביצוע נדחו בדין על ידי בית המשפט עת הוברר כי הוראות ההסכמים קבעו במפורש כי עלויות הביצוע אינן סופיות. המחיר המקורי התבסס על הצעת מחיר שהייתה רלבנטית למועד הוצאתה. עיכובים בחתימה של חברי הקבוצה על הסכם המימון ועיכובים אובייקטיביים נוספים גרמו לכך שבמועד בו הייתה מוכנה הקבוצה להתחיל בבנייה מחירי הבנייה האמירו בצורה ניכרת עקב שינויים בחומרי הגלם, עלויות שכר עובדים ועלויות נלוות נוספות. בקשת התובעים נדחתה על כל סעדיה למעט הדרישה לקבלת נתונים ביחס לפרויקט, דרישה שהתקבלה אף ללא ההליך המשפטי ובהסכמת הצדדים. הוצאתו של הפרויקט לדרך והמשך העבודה בו הוא אינטרס משותף לכל חברי הקבוצה ויתר הגורמים, ועליהם לפעול במשותף לצורך חידוש העבודות וקידומן".
