בלעדי
החזרה של כתר לישראל עוברת במיחזור חוב ענק של 700 מיליון יורו
יצרנית מוצרי הפלסטיק, שעברה לשליטת הקרנות קומיוניטי וקדמה, קיבלה מימון מחדש מבנק הפועלים לחוב שהותירו בעלות השליטה הקודמות, מה שיפחית 10 מיליון יורו בשנה מהוצאות המימון. הקרנות מתכוונות להחזיר את המטה מארה"ב לישראל
בעלי הבית החדשים של כתר — הקרנות קומיוניטי וקדמה — השלימו מיחזור חוב ענק בהיקף של 700 מיליון יורו, כך נודע לכלכליסט. מטרת המהלך היא לחסוך לחברה הוצאות מימון של 10 מיליון יורו בשנה ולשפר את מצבה הפיננסי. עוד נודע כי את המימון החדש העמיד בנק הפועלים לאחר תחרות מול כמה בנקים. החוב החדש יחליף חוב של יצרנית מוצרי הפלסטיק לקבוצה של גופים זרים וישראליים.
עוד נודע כי קדמה וקומיוניטי מובילות מהלך שישיב לישראל את מרכז הכובד של כתר — מטה ההנהלה — כפי שהיה בתקופה שבה האחים סמי ויצחק סגול שלטו בחברה, שאותה מכרו בהמשך לשתי קרנות קנדיות שהעבירה את המטה לארה"ב. זאת לאחר שבינואר האחרון הודיע דירקטוריון קבוצת כתר על בחירת מנכ"ל ישראלי חדש, אודי שגיא, שבחודשיים לפני מינויו כיהן כמנכ"ל זמני. שגיא, המכהן כמנהל בכיר בכתר כבר 15 שנה, החליף בתפקיד את אלחנדרו פנה — מנכ"ל כתר בשש השנים האחרונות. פנה מונה בידי הקרנות הקנדיות, בעלות השליטה הקודמות, והוא ניסה להנפיק את כתר בוול סטריט לפי שווי של 3 מיליארד דולר בגל ההנפקות של 2021 — מהלך שלא יצא לפועל.
החוב שהחליף החוב החדש שהעמיד בנק הפועלים הוא, במידה רבה, הגורם האחראי לחילופי השליטה בכתר. ב־2016 רכשו קרן BC פרטנרס וקרן PSP מקנדה את השליטה (80%) ממשפחת סגול תמורת 1.4 מיליארד דולר ולפי שווי של 1.7 מיליארד דולר לחברה. אולם את המהלך מימנו הקרנות הקנדיות באמצעות הלוואה של 1.3 מיליארד יורו, שאותה השיתו על החברה עצמה. בסופו של דבר בעלות השליטה, שתי הקרנות הקנדיות, לא הצליחו לשרת את החוב, דבר שהוביל למהלך פיננסי שרקמו המשקיעים הישראלים — קרן ההשקעות קומיוניטי שמוביל ג'רמי בלנק, קרן הפרייבט אקוויטי קדמה ומוסדיים ישראלים — שהפכו אותם לבעלי השליטה החדשים בכתר.
במסגרת חילופי השליטה הומרה כמחצית מהחוב המדובר למניות, דבר שהתאפשר בזכות העובדה שעם בעלי השליטה החדשים נמנים גם בעלי חוב — וכך כתר נותרה עם חובות בהיקף של 700 מיליון יורו, שהעמיסו עליה BC פרטנרס ו־PSP. החוב הזה נושא ריבית גבוהה יחסית לעומת ריבית נמוכה יותר שנושא החוב החדש, מה שאמור להפחית את הוצאות המימון בכ־10 מיליון יורו בשנה. הריבית על החוב החדש נקבעה על בסיס ריבית גוש האירו + 3.45%, והיא נמוכה מהריבית הקודמת שעמדה על אותו בסיס + 4.75%. יחס המינוף נטו של החברה השתפר משמעותית ועומד כעת על 2.1, נתון המעיד על יציבות פיננסית.
קרן קדמה שאחד משלושת מנהליה, גלעד הלוי, מכהן כדירקטור בכתר, הובילה את המהלך שבו נבחרה הצעת בנק הפועלים, שעשוי לצרף להלוואה גופים מוסדיים ובנקים נוספים.
קדמה וקומיוניטי הגיעו במהלך 2024 להחזקה של 28% בכתר, לאחר שיחד עם נושים אחרים המירו חוב למניות וגם רכשו מניות ממחזיקי חוב אחרים, שהמירו את החוב למניות, וכך השתלטו על דירקטוריון החברה עם מינוי של שלושה דירקטורים מתוך שבעה. בימים אלה פועלת הקבוצה להגדלת החזקותיה לכ־33% ומנהלת מגעים עם בעלי מניות נוספים בניסיון לרכוש מהם מניות.
קבוצת המשקיעים המדוברת כוללת משקיעים זרים וישראלים, ביניהם כלל ביטוח, שרכשה כ־6% מהמניות ב־40 מיליון יורו והעמידה מימון נוסף של 25 מיליון יורו; מזרחי טפחות, שהזרים 45 מיליון יורו תמורת 4% ממניות כתר; ופועלים אקוויטי — זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, שהופך עתה לבעל מניות ולמממן במקביל — שהשקיעה 25 מיליון יורו. הבנקים יחזיקו חלק מהמניות.
כתר הוקמה ב־1948 כבית מלאכה לצעצועים וכלי בית ביפו בידי מספר שותפים, בהם יוסף סגול. ב־1971 סגול רכש את חלקם של שותפיו, ובניו, סמי ויצחק, הפכו אותה לענקית בינלאומית, שנמכרה ב־2016 לקרנות הקנדיות.
עבור קדמה, המנוהלת בידי הלוי, גלעד שביט ואורי עינן, רכישת השליטה בכתר היא עליית מדרגה בהיקף העסקים של הקרן והזדמנות לסינרגיה עם חברות נוספות בפורטפוליו שלה, הפועלות בתחום הפלסטיק. במאי 2022 נכנסה קדמה לראשונה לתחום, כשרכשה את זריחה חלאבין תמורת 145 מיליון שקל, וזמן קצר לאחר מכן רכשה 50% מחברת פלס־פיט לפי שווי של 164 מיליון שקל.
