ההשקעה הפחות מוצלחת של האחים ויל, בינתיים: מנרב הפסידה 118 מיליון שקל ב־2024
חברת התשתיות סיימה את 2024 בהפסד עתק של 118 מיליון שקל - בעיקר בשל חולשה במגזר הבנייה; בשנתיים האחרונות הפסידה מנרב 163 מיליון שקל
קבוצת מילגם שבשליטת האחים שי וגיל ויל היטיבה להתחמק מאור הזרקורים לאורך השנים, אלא ששתי רכישות שביצעה, האחת של דואר ישראל והשנייה של גט באמצעות חברה אחרת שבשליטתה ומוכרת לא פחות בשם פנגו, הפכו אותה להרבה יותר מוכרת.
החזקה אחת, קטנה, קיבלה הרבה פחות תשומת לב תקשורתית והיא רחוקה מלספר סיפור הצלחה, לפחות בינתיים ולפחות על פי התוצאות העסקיות בשנה החולפת: מדובר בחברת התשתיות מנרב, שנרכשה על ידי קרן אסנס פרטנרס ושמחזיקה ב־15% ממנרב נכון להיום.
משפחת ויל מחזיקה ב־17% בקרן ויתר בעלי המניות בהם משפחות ליימן, אלקוס, וייץ ו־ויסלזון, שמחזיקות כ"א ב־17% ועוד 15% המוחזקים בידי מרים גז, שבעבר ניהלה את חטיבת התשתיות בבנק הפועלים. אסנס פרטנרס מחזיקה ב־15.4% ממניות החברה־הבת אסנס, שמחזיקה 99.99% ממנרב. יתר בעלי המניות באסנס הם לאומי פרטנרס (20%), מגדל וכלל (24.6% כל אחת), קרן המורים והגננות (7.4%), קבוצת עורק ואחרים.
דו"חות מנרב שפורסמו בסוף השבוע חושפים כי החברה סיימה את 2024 בהפסד עתק של 118 מיליון שקל, שנוספו להפסד של 43 מיליון שקל ב־2023. בסך הכל דיממה החברה 163 מיליון שקל בשנתיים. איך נגרמו ההפסדים של מנרב העוסקת בתחום הקבלנות לתשתיות ולמגורים, בתחום ייזום המגורים ובתחום הנדל"ן המניב? מרכז הפעילות שלה הוא בתחום הקבלנות ושם גם התעוררו הבעיות העיקריות.
הכנסות התחום מורכבות משלושה חלקים: קבלנות לבנייה, לתשתיות ולמערכות אלקטרומכניות בחלוקה דומה. בעוד בשני התחומים האחרונים הצליחה החברה לייצר רווחיות גולמית של 68 מיליון שקל, בתחום הבנייה היא רשמה הפסד כבד גולמי של 58 מיליון שקל, פי 4 מב־2023.
החברה מציינת כי ההפסדים הנערמים במגזר הבנייה נובעים ממספר סיבות: התארכות זמן הפרויקטים עקב המחסור בפועלים והתייקרות חומרי הגלם שהביאו לשינוי מהותי באומדנים שערכה החברה בעת תמחור הפרויקטים. גם עלויות השילוח שזינקו יצרו פער בין תחזיות החברה למה שקרה בפועל. בסך הכל ייצר מגזר הקבלנות הפסד תפעולי של 45 מיליון שקל ב־2024. ההפסדים במגזר נרשמו למרות עלייה של 4% בהכנסות ל־1.42 מיליארד שקל.
מגזר נוסף שהכה בתוצאות החברה וייצר הפסד תפעולי של 37 מיליון שקל הוא מגזר הנדל"ן בחו"ל, ממנו מתכוונת החברה לצאת. לחברה 5 פרויקטים למגורים בניו יורק בשטח של 300 אלף רגל, בשלבי פיתוח שונים. למנרב גם נדל"ן מניב בישראל. ההחזקה המהותית ביותר במגזר זה היא במתחם סיטי טק באשדוד, אותו היא שיערכה ב־305 מיליון שקל נכון לסוף 2024, שווי המשקף עלייה של 26 מיליון שקל לעומת 2023. ללא עליית שווי זו ההפסד היה עמוק יותר. המתחם הניב רווח תפעולי (NOI) של 15 מיליון שקל ב־2024, והתפוסה בו עמדה על 94%.
מנרב מציינת כי תזרים המזומנים שלה מפעילות שוטפת עמד על 230 מיליון שקל, שיפור של 29% לעומת 2023. צבר ההזמנות נמצא במגמת עלייה ועומד על 3.5 מיליארד שקל, אך בד בבד היא מציינת כי העלייה בתשומות הבניה בפועל מתקשה להשיג אפילו את מדד התשומות, כך שהאיום על רווחיות הצבר עדיין קיימת. כשבעיית הפועלים לא הולכת להיפתר בקרוב, להנהלת מנרב יש אתגר לנסות ולשפר את התוצאות. כדי לעמוד במשימה זו הזרימו במהלך השנה בעלי המניות 100 מיליון שקל לחברה במטרה לצמצם את עלויות המימון שלה בעתיד.
שי ויל משמש יו"ר דירקטוריון מנרב ב־50% משרה ואלי כהן הוא המנכ"ל. עלות שכרו של כהן, שהחל לכהן בינואר 2024, עמדה על 5.2 מיליון שקל, מהם 3.3 מיליון שקל תשלום מבוסס מניות. ויל קיבל שכר בעלות 2 מיליון שקל בשנה. בסביבת החברה ידעו לומר שהאסטרטגיה של האחים ויל במנרב היא החזקה לזמן ארוך ופיתוח של פרויקטים גדולים של תשתיות, במקביל לפיתוח פורטפוליו של התחדשות עירונית.
