איך תראה נסיגה ממלחמת הסחר, ומה תהיה ההשפעה על ישראל?
הודעת הממשל האמריקאי השבוע על חידוש שיחות הסחר עם סין, לצד הציפייה לחתימה על הסכם סחר חדש בין ארה"ב לבריטניה, מהווים אינדיקציות ברורות לשינוי כיוון במדיניות הסחר של וושינגטון – התרחקות מהקו הלעומתי של ממשל טראמפ לעבר גישה מתונה יותר. השווקים הגיבו בהתאם: רמות התנודתיות ירדו, עקום הריבית הדולרית התייצב, והסנטימנט הכללי מצביע על תחושת הקלה באשר להמשך "מלחמות הסחר".
על רקע זה, ניתן להעריך את ההשפעות האפשריות על שוקי ההון, הריבית, המטבע והסחורות, תוך הסתמכות על תקדימים מהעבר הקרוב – ובראשם דעיכתה של מלחמת הסחר לקראת סוף כהונתו הראשונה של טראמפ, במחצית השנייה של 2019. אז, בטרם פרוץ מגפת הקורונה, נרשמו מגמות מובהקות:
• הורדה הדרגתית של הריבית בארה"ב, וירידה של הריבית הריאלית ברחבי העולם.
• התחזקות של הדולר בעולם לצד ירידה בתנודתיות בשערי החליפין.
• התחזקות דרמטית של השקל אל מול סל המטבעות וכן מול הדולר (של מעל 7%).
• שיפור תחזיות הפעילות הכלכלית הריאלית.
• גאות של שווקי ההון. סוף שנת 2019 ראה את שווקי ההון נוגעים בשיאים היסטוריים. גאות זו תסייע גם היא לשקל להתחזק.
• שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות.
יחד עם זאת, למרות השיפור המיידי, נרשמו בטווח הארוך השלכות שליליות מהותיות: עלייה אפקטיבית במיסוי הסחר העולמי, התייקרות תשומות הייצור, האצת האינפלציה, והשהייה של השקעות שנגרמה בשל חוסר הוודאות – כולם השאירו חותם שלילי על הכלכלות המרכזיות בעולם, ובראשן ארה"ב וסין.
לנוכח השינויים הגלובליים – החברות הישראליות חייבות להיערך בהתאם
בטווח הקצר, הפחתת אי-הוודאות צפויה להוביל לרגיעה מסוימת בשווקים – ובמיוחד בשוק המט"ח – כאשר התחזקות השקל נראית כמהלך כמעט בלתי נמנע. מגמה זו עשויה להשפיע באופן ניכר על הכלכלה הישראלית: מצד אחד, תרומה לבלימת האינפלציה; מצד שני, פגיעה אפשרית בכושר התחרות של היצואנים, ובינהים יצואני ההיי-טק המהווים את "הקטר של המשק". לפי ניתוח של בנק ישראל, בתרחיש של המשך התייצבות גאו-פוליטית ותחזיות חיוביות לצמיחה עולמית, שער החליפין דולר/שקל עלול לנוע בטווח של 3.3–3.1.
חברות ישראליות נדרשות לפעול באסטרטגיה מותאמת: אמנם יצואנים עשויים ליהנות מעלייה בביקושים ובזרימת הון, אך עליהם להיערך לפגיעה אפשרית מרמות שער נוחות פחות. מנגד, יבואנים צפויים להרוויח מהתחזקות השקל, אך אלו שפועלים מול ספקים דולריים עלולים לספוג פערי עלות. גמישות תפעולית – במיוחד בהתאמת מטבעי תשלום ומקורות אספקה – תהפוך לקריטית למקסום יתרונות ולצמצום סיכונים. בסופו של דבר, חברות שנמצאות בענפים שחשופים במיוחד לשינויי מטבע, כגון אלה בעלי מתח רווחים נמוך (כגון יבואנים של סחורות ומוצרי צריכה, ויצואנים של לאו-טק) צרכים להיות מאד גמישים בתגובות שלהם להתפתחויות. על אחת כמה וכמה, עסקים קטנים ובינוניים (SMB’s) צרכים להיערך לכך מראש.
אם תחול נסיגה של ארה"ב ממדיניות הסחר האגרסיבית, יש לצפות להתאוששות מסוימת בשרשראות האספקה הגלובליות – תהליך שעשוי לפתוח הזדמנויות חדשות עבור חברות ישראליות הפועלות בזירה הבינלאומית בתחומי טכנולוגיה, לוגיסטיקה ושירותים פיננסיים. במקביל, ההתחזקות הצפויה של השקל מול הדולר מחייבת עסקים לבחון מחדש את מבני העלויות, כולל חוזי סחר, מקורות אספקה, ומדיניות המטבע בה הם פועלים. בעולם שבו ניהול חשיפות מט"ח אינו רק אמצעי הגנה אלא מנוף תחרותי לכל דבר, חברות שלא יטמיעו פתרונות חכמים לניהול סיכונים פיננסיים ולייעול תזרימי – מסתכנות באובדן יתרון תפעולי מהותי.
לסיכום, הירידה במתיחות בין ארה"ב לסין יצרה עבור ישראל הזדמנות אסטרטגית להרחיב את נוכחותה בזירה המסחרית הגלובלית, למשוך הון בינלאומי ולהעמיק גישה לשווקים חדשים. יחד עם זאת, הסביבה הגיאו-פוליטית ממשיכה להתאפיין בתנודתיות גבוהה וסיכון לשיבושים. עבור חברות ישראליות, ובפרט SMB’s , המציאות הנוכחית מדגישה את הצורך בגישה פרואקטיבית לניהול חשיפות מט"ח. מה שהיה בעבר כלי תומך, הפך כיום להכרח תפעולי בליבת קבלת ההחלטות.
אסא דרורי הוא מנהל פתרונות סיכונים ראשי ב-Okoora
