דעה
דאטה סנטרים ואנרגיה: הקרב הבא על עצמאות טכנולוגית
הביקוש החשמלי העצום של מרכזי הנתונים והיישומים המתקדמים מעלה את הצורך במקורות אנרגיה חדשים, מתחדשים ויציבים שיבטיחו את העצמאות הטכנולוגית של מדינות בעולם
העשור האחרון, הביא עמו מהפכה טכנולוגית בקנה מידה שלא הכרנו: יישומי בינה מלאכותית משתלבים כמעט בכל תחום, מרכזי נתונים (Data Centers) קמים בקצב מסחרר ברחבי העולם, ופעילות כמו כריית מטבעות דיגיטליים הופכת לשגרה. תהליכים אלו יוצרים שינוי עמוק, לא רק בכלכלה ובאורח החיים שלנו, אלא גם באופי ובקצב של צריכת האנרגיה.
מאחורי כל אפליקציה מתקדמת, שרת מאובטח או אלגוריתם חדשני, עומדת צריכת חשמל עצומה, דרישה שמתעצמת מיום ליום. בעוד שמקורות האנרגיה המסורתיים, כמו פחם, נפט וגז טבעי, ממשיכים לשמש כבסיס עיקרי לאספקת חשמל, ברור כי הם סופיים, מתכלים, ובעלי השלכות סביבתיות.
לכן, מהסתכלות לטווח הבינוני והארוך, עולה חשיבותם של מקורות אנרגיה נוספים, לרבות אנרגיה מתחדשת, ירוקה ונקייה. סוגים אלו של אנרגיה, מתכלים פחות, כמותם לא בהכרח מוגבלת (אנרגיה סולרית תופק לעד כל עוד השמש זורחת) והם מגוונים יותר. המעבר לאנרגיה מתחדשת, לא נוגע לשיקולים סביבתיים בלבד, אלא גם לשיקולים כלכליים מובהקים, המשפיעים הן על הרגולציה והן על תהליכי קבלת ההחלטות של משקיעים רבים.
אנו שומעים לא פעם על כך שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מסתייג מההטבות הרבות הנדרשות לקידום תחום האנרגיה המתחדשת, אך כל עוד שואפת ארה"ב להוביל בזירות טכנולוגיות מתקדמות כמו AI ומחשוב קוונטי, היא לא תוכל להימנע מהשקעות בתשתיות אנרגיה חדשות. בינתיים, באירופה כבר פועלים בנחישות: הניסיון המר מהתלות בגז הרוסי, בשילוב עם ריביות נמוכות, מניע השקעות מסיביות באנרגיה ירוקה.
ועדיין, גם מעבר לאנרגיה מתחדשת, יש צורך במקורות משלימים נוספים, אשר יספקו גיבוי בשעות שפל, אחסון ויציבות לרשת, במיוחד כשקצב הביקוש עולה, וקצב תוספת הייצור, בישראל ובעולם, מתקשה להדביק אותו.
בטור זה נציג שלושה מקורות אנרגיה נוספים – פחות מוכרים, אך עם פוטנציאל משמעותי – שצפויים למלא תפקיד חשוב במשק האנרגיה העתידי:
האנרגיה האצורה (או הכימית) היא מהוותיקות והמוכרות ביותר: זו אנרגיה הכלואה בתוך חומרים כמו דלק, גז טבעי, עצים ואפילו מזון, המופקת ששריפת חומרים אלו. לדוגמה: במנוע רכב, בתנור, או כיריים, אנחנו משחררים את האנרגיה הזו כחום או תנועה. בישראל, אנרגיה אצורה עדיין ממלאת תפקיד מרכזי, דרך ייבוא של דלקים ופיתוח מאגרי גז כמו "תמר" ו"לווייתן". למרות יתרונותיה מבחינת זמינות ואחסון, היא גובה מחיר סביבתי ניכר ולכן דורשת שימוש אחראי, משולב עם מקורות מתחדשים.
האנרגיה הפוטנציאלית היא אנרגיה "רדומה" הנובעת ממיקום, או מיצוב, של גוף נתון. לדוגמה, מים אגורים בגובה רב, המשתחררים כלפי מטה, מניעים טורבינות ומפיקים חשמל. בעולם נהוג להשתמש בנהרות וסכרים, אך בישראל, נטולת נהרות משמעותיים, נבנתה תחנת אגירה שאובה בגלבוע, המבוססת על יצירת הפרשי גובה מלאכותיים. בשעות הלילה, כשהחשמל זול, שואבים מים למאגר העליון; בשעות השיא, הם משחררים לייצור מהיר של חשמל נקי. זו דוגמה לחשיבה ישראלית מקורית, שמנצלת עקרונות פיזיקליים פשוטים לטובת פתרון יעיל.
אנרגיה פוטנציאלית אלסטית היא מעין תת סוג של אנרגיה פוטנציאלית – והיא נאגרת בגופים שניתן למתוח או לדחוס. דמיינו קפיץ דרוך, קשת מתוחה או גומייה. כל אלה אוצרים בתוכם אנרגיה שמחכה להשתחרר. בטכנולוגיה היומיומית, אנרגיה זו מופיעה בשעונים מכניים, צעצועים שפועלים על קפיץ, ואפילו מערכות בולמי זעזועים בכלי רכב. אמנם היקף האנרגיה קטן יחסית, אך המשמעות שלה, בהקשרים של אחסון, ויסות ותנועה – גדולה.
אנרגיית גרעין, לעומת זאת, מהווה סיפור אחר לגמרי. זו אנרגיה אדירה המשתחררת בעת ביקוע גרעין האטום, תהליך המייצר חום רב ובעזרתו ניתן להפיק חשמל. מדינות כמו צרפת, יפן וארה"ב משתמשות בכורים גרעיניים כדי לייצר חלק משמעותי מהחשמל שלהן.
הצורך במקורות אנרגיה מגוונים הוא לא רק עניין סביבתי, אלא עניין של אסטרטגיה לאומית. בעולם שתשתיות בינה מלאכותית צורכות כמויות עצומות של אנרגיה, ומרכזי נתונים (Data Centers) מתפשטים במהירות, המדינות שיובילו הן אלו שידעו לספק חשמל נקי, יציב וזמין, בכמות גדולה, מהר, וביעילות.
דניאל ביטון היא מנכ"לית EDI אנרגיה.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות.
