נתניהו נעדר מדיון חשוב לקראת תקציב 2026, רק חמישה שרים השתתפו
בעוד שעשרות משרי הממשלה נכחו בדיון חסר המשמעות על הדחת היועמ"שית, מהדיון החשוב על הנומרטור הם נעדרו - על אף שנכחו בו בכירים כמו הנגיד, הממונה על התקציבים והחשכ"ל. "לא זוכר מקרה שבו הנגיד מדבר וראש הממשלה איננו", אמר גורם בכיר. גם היועץ הכלכלי של נתניהו אבי שמחון לא הגיע
ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נכח אמש בדיון התקציבי החשוב על הנומרטור (התכנית הרב-שנתית של התקציב). גם יועצו הכלכלי של רה"מ, פרופ' אבי שמחון, לא נכח בדיון, ואפילו מזכיר הממשלה יוסי פוקס יצא מהדיון והשאיר את המשנה שלו ליאור נתן להיות הנציג של מזכיר הממשלה. מתוך 33 שרי הממשלה, נכחו רק חמישה בדיון התקציבי החשוב: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהניח את הנומרטור, שר הכלכלה ניר ברקת, שר החקלאות אבי דיכטר, שר התקשורת שלמה קרעי ושר התפוצות עמיחי שקלי. לשם ההמחשה, בדיון הקודם שהתקיים בממשלה, סביב הדחת היועמשי"ת, נכחו עשרות משרי הממשלה, זאת למרות שהשרים עצמם ידעו כי הדיון על הדחתה הוא חסר משמעות מעשית.
בכדי להבין את חשיבות הדיון על הנומרטור מצד הפקידות הכלכלית הבכירה בממשלה, די להזכיר כי בדיון נכחו נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, החשב הכללי יהלי רוטנברג ובכירים נוספים מהאוצר ובנק ישראל. גורם בכיר שמלווה דיונים בתקציבים בממשלה שנים רבות אמר "לא זוכר מקרה שבו הנגיד מדבר וראש הממשלה איננו". האירוניה מגיעה לשיא שכן נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר כי הערכות בנק ישראל פסימיות יותר מאלו של האוצר, וכי הם סבורים שב-2028-2027 תגיע הממשלה לגירעון גדול יותר. בעולם מתוקן, ייתכן שדברי הנגיד היו מעוררים סערה, והשרים לא היו ממהרים לאשר את מסמך הנומרטור שמשרד האוצר הציג. אך כאמור, הנגיד מצא את עצמו מדבר לחמישה שרים בלבד.
ייתכן שהיעדרותו של רה"מ נתניהו מדיון הנומרטור מלמדת על כך שהוא לא סבור שהוא יעביר את תקציב 2026, ולכן הוא לא מתעניין בתמונה התקציבית של השנים הבאות. אך כפי שאמר הנגיד, ישנה חשיבות לשימור אמון השווקים בכך שהממשלה מחויבת למשמעת פיסקלית. היעדרו של ראש המדינה ואנשיו מדיון מרכזי בתמונה התקציבית של המדינה לא מצטלם טוב.
אפשר לטעון, ובצדק, שהנוכחות הדלילה בדיון הנומרטור היא מהשגיאות הקטנות של הממשלה הזו. אך עדיין, ההיעדרות הגורפת מדיון תקציבי חשוב, שקובע את אופיו של תקציב 2026 ושל השנים שיבואו אחריו, מלמדת על סדר עדיפויות לקוי ושגוי של הממשלה הנוכחית, ועל כך שהדאגה לאיכות החיים של האזרחים נמצאת במקום נמוך בסדר העדיפויות. הזלזול הבוטה באיכות החיים של האזרחים מתבלט כשנזכרים בעומס השרים שאפיין את הדיון אודות פיטורי היועמשי"ת.
הנומרטור הוא הכינוי למסמך ובו "תוכנית תלת שנתית" של תקציב המדינה. המסמך כולל את התחייבויות הממשלה לשלוש השנים הקרובות: אם הנתונים בנומרטור מלמדים שהממשלה צפויה להגיע לגירעון גבוה יותר מהמותר בחוק, או להוצאה גבוהה יותר מהמותר בחוק, הרי שהממשלה לא יכולה לקבל החלטות שמקטינות את הכנסות המדינה או מגדילות את הוצאותיה בלי למצוא מקור תקציבי. אבל חשוב מזה, הנומרטור נותן תמונה תקציבית לשלוש השנים הבאות - הוא משקף מה גודל הגירעון הצפוי, ולמעשה סולל את הדרך לתקציבי המדינה הבאים. אחרי אישור הממשלה את הנומרטור, הוא יגיע לוועדת הכספים לדיון ולאישור. נקווה שבדיון בוועדת הכספים יהיו יותר מחמישה חברי כנסת.
