המדרג הראשי של ישראל ב-S&P: "קשה לדמיין שנתוני המשק מגיעים ממדינה במלחמה"
מקסים ריבניקוב אמר בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה כי המשק המקומי "חדשני ועמיד", וציין את היכולת של בנק ישראל להגיב במהירות בזמן מלחמה; לדבריו, התארכות המלחמה היא הסיבה לאופק הדירוג השלילי של ישראל. החשכ"ל יהלי רוטנברג: "אסור להפקיר את הביטחון, אבל צריך לנהל אותו באופן אחראי"
"אם היית מציג רק את הנתונים הכלכליים של ישראל, ומסיר את שם המדינה מהנתונים, קשה מאוד לדמיין שהמספרים הללו מגיעים ממדינה שנמצאת במצב הביטחוני הזה, זה די מדהים", כך אמר מקסים ריבניקוב, המדרג הראשי של ישראל ב-S&P - שהורידה בשנה שעברה את דירוג האשראי של ישראל פעמיים לרמה A, ועדיין מחזיקה בתחזית שלילית לגבי אופק הדירוג לישראל. הדברים נאמרו בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה שמתקיים בירושלים.
ריבינקוב אמר שהחוזקה המרכזית של כלכלת ישראל היא שזו "חדשנית ועמידה". חוזקות נוספות שהזכיר הן יתרות המט"ח העצומות בבנק ישראל, העודף במאזן התשלומים, והיכולת של ישראל לגייס חוב בזמן המלחמה מבלי שמחירי האג"ח יתדרדרו. בהמשך הדברים, אמר ריביניקוב כי לישראל גם חוזקה מוסדית בכל הקשור למוסדות כלכליים - כשהוא מציין את היכולת של בנק ישראל להגיב במהירות בזמן מלחמה.
מנגד, ריביניקוב אמר כי הסיכונים הכי גדולים לישראל הם "הסיכון המוסדי וסיכוני האירועים", והסביר כי המתדולוגיה של ארגונו בקביעת הדירוג מעניקה משקל גבוה לסיכונים מוסדיים. בבחינת החוסן המוסדי אמר ריביניקוב שהם בודקים "איך מנהלים את התקציב, איזונים ובלמים בין מוסדות השלטון השונים, וכיבוד השלטון בחוק". ריביניקוב אמר כי למרות הורדות הדירוג של S&P "פרמיית הסיכון בשוק ההון משקפת דירוג נמוך יותר משל חברת הדירוג".
ריביניקוב אמר כי הנושא העיקרי אותו בודקים כעת בחברה הוא התפתחות המלחמה "המלחמה מתנהלת ומתארכת יותר זמן ממה שמישהו צפה במקור ואנחנו לא יודעים איך תסתיים. מבחינתנו זה מציג הרבה סיכונים, במיוחד בתרחיש שבו יש הסלמה". החשש הגדול של חברת הדירוג הוא ממלחמה ישירה מול איראן, למרות שלדברי ריבינקוב "זה לא תרחיש הבסיס". ריבינקוב הסביר כי התארכות המלחמה והאי ודאות סביבה הן הסיבות שחברת הדירוג מותירה את האופק השלילי לדירוג האשראי של ישראל.
ריבינקוב סיפר כיצד בעקבות המלחמה, סוכנות הדירוג עדכנה שוב ושוב בחודשים האחרונים כלפי מעלה את התחזית ליחס חוב תוצר. לדבריו, כעת הם מעריכים שהגירעון ב-2025 יהיה 6%, ובשנתיים הבאות (2026-2027) - 5%. ההערכה בבנק ישראל היא כי הגרעון ב-2026 יהיה רק 2.9%.
החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, דיבר אחרי ריבינקוב, ואמר כי "הגירעון לשנת 2026 צריך להיות בין 3%-4%". מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', אמר בכנס כי הם "מתכננים להגיע לרמת הכנסות של 530 מיליארד שקל ממסים בשנת 2026" בעזרת העמקת הגבייה. גם הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון אמר כי "קשה להעלות מסים כשהאוכלוסייה המשלמת קטנה, אבל אפשר לבטל פטורים ממס, ואנחנו בוחנים כיום מיסוי של תחומים חדשים כמו מיסוי קרקעות".
התובנה של ריביניקוב לפיה הסוגיה הגדולה ביותר כעת היא התארכות המלחמה, זכתה בכנס לניסוח חריף מאת פרופ' מנואל טרכטנברג שאמר "הנתון הכלכלי החשוב ביותר כיום, הוא העובדה שראש הממשלה נתניהו אמר בקולו, שהיעד הוא הכרעת חמאס, כיבוש עזה והישארות שם לזמן בלתי מוגבל. יש כמאה אלף אנשי מילואים כיום, זה פי 2 מההנחות בעת בניית התקציב. לכל הדברים הללו יש משמעויות כלכליות. זה לא תחזיות, זה קורה עכשיו, והאם מישהו שואל מה המשמעויות של הדברים הללו לאורך זמן?".
"אם נראה שהאינפלציה מתמתנת מהר יותר, נוכל להוריד את הריבית"
"החזאים צופים שיקח יותר זמן לאינפלציה לחזור ליעדה, התחזיות שלנו לא שונות, ואם התרחיש הזה יתממש, אז נידרש להשאיר את המדיניות המרסנת (כלומר, ריבית גבוהה, ש"ט) לזמן ארוך יותר. מצד שני, אם נראה שהאינפלציה מתמתנת מהר יותר, נוכל להוריד את הריבית", כך אמר הנגיד פרופ' אמיר ירון בכנס, בעקבות החלטת הריבית אמש להשאיר אותה ברמה של 4.5%. הבחירה בהתנסחות כזו מתבקשת וכפי שאמר הנגיד בעצמו "בתקופה זו של תנודתיות כה גבוהה, אי ודאות מתמשכת, מנעד רחב של תרחישים, אז צריך לקבל החלטות מבוססות נתונים, ולא רק על סמך נתון כזה או אחר".
הנגיד חזר על המלצתו לממשלה "שלא להוסיף עוד אתגרים וגורמי סיכון בתקופה הזו", הנגיד כיוון בדבריו לכך שעל הממשלה לא לנקוט בצעדים שיתפרשו בעיני השווקים כצעדים המחלישים את החוסן והעצמאות של מוסדות המדינה.
בנוגע למדיניות הפיסקלית של ההממשלה, אמר הנגיד, כי בעקבות המציאות הכלכלית החדשה, שבה יש לחץ פיסקלי גדול מאוד, הרי שהמלצתו הראשונה היא "קודם כל לצמצם תמריצים שליליים ליציאה בשוק העבודה, ולהגביר יציאה של הקבוצות הללו (נשים ערביות וגברים חרדים, ש"ט)", ירון הסביר כי אם בעבר הוא היה פותח בהמלצה על "הגדלת ההשקעה בתשתיות ובחינוך בהיקף של 1%-2%", הרי שבתקופה הנוכחית לא ניתן לפתוח בהמלצה זו, מכיוון שיש גם לוודא במקביל שמגדילים את הוצאות הביטחון כנדרש, וממשיכים להפגין אחריות פיסקלית. ולכן, כעת לישראל אין מרווח פיסקלי להגדיל השקעה בתשתיות ללא הכנסת החרדים לשוק העבודה. מתוקף תפקידו הממלכתי, הנגיד התנסח בעדינות כשאמר 'לצמצם תמריצים שליליים ליציאה בשוק העבודה',
בדומה לנגיד, גם הכלכלן הראשי באוצר, ד"ר שמואל אברמזון, הציג 'טרילמה', אך הוא ניסח אותה באופן מעט שונה, לדברי אברמזון "אנו צריכים לאזן בין הוצאה ביטחונית עולה, הוצאה אזרחית יורדת, ונטל המס", אברמזון התמקד דווקא בכך שניתן לצמצם את ההוצאה הביטחונית למרות המצב הקשה שבו אנחנו נמצאים. לדבריו, "הרבה ממערכת הביטחון צריכה להיות מטופלת לא בהיבטים של משאבים, לא הכל זה תוספת משאבים, יש עניין של ניהול, של שקיפות, של בקרה, של סדרי עדיפויות, של מערכת ארגונית שיודעת לטפל".
ביקורת דומה על מערכת הביטחון השמיע החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, שאמר "עשיתי סיור במסגרת רווחה שמטפלת בבנות מוכות גורל, ואני שומע צרכים שמסתכמים בעשרת אלפים שקל, אחר כך אני מגיע לדיון בקריה שהמספרים בו הם מיליארדים, באותו רגע חשתי צמרמורת, הבנתי מה המשמעות של דחיקת ההוצאות האזרחיות בגין הוצאות ביטחון, לא להפקיר את הביטחון, אבל צריך לנהל אותו באופן אחראי". הדברים של אברמזון ורוטנברג מתכתבים כמובן עם הויכוח בין האוצר לבין צה"ל לגבי ניהול תקציב הביטחון במהלך שנת 2025, ויכוח שכעת מתנהל במעורבותו של נתניהו. שורשי הויכוח קשורים לשאלת הבקרה על ההתקשרויות של צה"ל, אך כעת יש הסכמה כי תקציב הביטחון לשנת 2025 צפוי לחרוג במהלך השנה בסכום של כ-15-20 מיליארד שקל, וזאת עוד מבלי שלוקחים בחשבון תרחישים של התארכות והתעצמות המלחמה מעבר למתוכנן.
