דעה
חובות עולמיים: המשבר הכלכלי שאיש לא מדבר עליו
לפי דו"ח של ה-OECD, מצבת החובות של ממשלות וחברות ברחבי העולם גבוהה מ-100 טריליון דולר, כש-40 אחוזים מסך החוב אמור להיפדות עד שנת 2027, כלומר בתוך פחות מ-3 שנים. זו תמונת המצב העולמית
השבוע אישרה הממשלה את תקציב המדינה לשנת 2025. רבות דובר על הגירעון התקציבי הגדול והצורך להפחיתו לרמות המקובלות של 3 אחוזי תוצר. אך זאת יש לדעת: מדובר בבעיה של ממש, בעיה עולמית.
25 טריליון דולר! זה ההיקף הבלתי נתפס של סך החוב, כל איגרות החוב הממשלתיות והתאגידיות, שהונפקו אשתקד. דו"ח חדש של OECD מציין כי מדובר בסכום גדול כמעט פי 3 מההנפקות שבוצעו בשנת 2007, רגע לפני שהחל המשבר הפיננסי הגדול.
רוצים מספר מרשים יותר? 22%. זה השיעור מהתוצר העולמי של סך החוב שהונפק, תלוי ועומד. שיעור זה זינק ל-28% בשנת הקורונה, שחייבה ממשלות לספק תמריצי עתק לכלכלותיהן, כעבור שנתיים הוא התכווץ ל-19%, אך שב ועלה בד בבד עם עליית הריביות.
לפי הדו"ח של ה-OECD, מצבת החובות של ממשלות וחברות ברחבי העולם גבוהה מ-100 טריליון דולר. אך בכך אין די. דווקא כיום, כשהריביות בעולם גבוהות והיכולת להורידן מוגבלת למדי, 40 אחוזים מסך החוב אמור להיפדות עד שנת 2027, כלומר בתוך פחות מ-3 שנים.
מן הסתם, חלק ניכר מיתרת החוב ימוחזר, אך כפי שכולנו יודעים, כשהריביות גבוהות הדבר בעייתי. למעשה, בשנים האחרונות כבר נעשים מחזורים בריביות גבוהות יותר מאלו ששימשו להנפקות המקוריות.
כאן חשוב להזכיר מה משמעות הדבר. כולם מדברים היום על עולם של מלחמות, עימותים, התחמשות והוצאות ביטחון תופחות. רק לאחרונה שינתה גרמניה כיוון ובמקום להתמקד בצמצום החוב בחרה להגדיל את הוצאות הביטחון. אך האם ידעתם ששיעור שירות החוב (החזר) גדל מ-3.0% מהתוצר ב-2023 ל-3.3% ב-2024? והאם ידעתם שהוצאות אלו גבוהות מסך ההוצאות על ביטחון בכל מדינות ה-OECD.
לא רק ההיקף הכולל של חובות בעייתי, אלא גם הרכבן. הדו"ח של OECD מראה שבעוד נתח איגרות החוב המקומיות שמחזיקים הבנקים המרכזיים פחת מ-29% לפני 4 שנים ל-19% בלבד אשתקד, נתח החוב שמוחזק על ידי משקי הבית גדל מ-5% ל-11% וזה של המשקיעים הזרים גדל מ-29% ל-34%. תופעה זו נוגעת גם לישראל משום שהריבית הגבוהה כאן מושכת תושבי חוץ בימים שבשגרה. לפי הדו"ח, במצב דברים זה יצטרכו המשקיעים הזרים לרכוש חוב נוסף, או שמשקיעים חדשים ייכנסו לשוק והתנודתיות תגדל. תנודתיות, כזכור, לא תורמת להשקעות.
והתחזית להמשך לא מעודדת. בקרב מדינות OECD צפויה התמנפות נוספת. היקף ההנפקות צפוי לעלות מ-14.3 טריליון דולר אשתקד ל-15.7 טריליון דולר השנה. החוב התאגידי צפוי לעלות מ-5.2 טריליון דולר ל-6.1 טריליון דולר.
כלכלת העולם מנסה להתאושש מרצף של משברים ומהריביות הגבוהות שהיו נחוצות כדי לבלום (עד כה, בהצלחה חלקית בלבד) את התפרצות האינפלציה.
לא בכדי שם לעצמו הנשיא טראמפ, למטרה, צמצום וייעול של המגזר הציבורי. היקף החוב הציבורי של ארצות הברית הן במונחים מוחלטים והן בהשוואה לגודל התוצר, פשוט לא יכול להימשך. יש הרבה יותר חוב מתוצר. לא ניתן לכנס את האינפלציה לרמות המשקפות יציבות מחירים כשהנתח של הצריכה הציבורית בתוצר גדל והולך. רק השבוע, בדו"ח שהוציאו כלכלני מודי'ס, הם הזהירו מהידרדרות מתמשכת במצב הפיסקאלי של ארה"ב ואף העריכו כי יחס החוב - תוצר יטפס בשורה ארוכה של תרחישים ועלול להגיע ל-130%!
לא זו בלבד, הסקטור העסקי, זה שאמור להוות את מנוע הצמיחה, להגדיל, לאורך זמן, את התוצר הפוטנציאלי ולמתן אגב כך את לחצי האינפלציה, נאלץ גם להתמודד עם הריביות הגבוהות של בנקים מרכזיים וגם להתחרות עם הסקטור הציבורי על מקורות הון מוגבלים ומידלדלים.
מידלדלים, אמרנו? הדו"ח מעלה כי קצב הגידול של ההשקעות העולמיות מפגר משמעותית אחר צמיחת החוב. בעוד האחרון צמח ב-12.9 טריליון דולר מאז הסתיים המשבר הפיננסי הגדול, ההשקעות התאגידיות דווקא הצטמצמו ב-8.4 טריליון.
ובכן, מה ניתן לעשות? מחברי הדו"ח ממליצים לממשלות ליעד את הכספים המגויסים לטובת צמיחה ארוכת טווח, כזו שתגדיל את המקורות הזמינים לכל צורך. הדבר מצריך התייעלות ושינויים מבניים, בעוד צרכי הביטחון הגדלים מאתגרים את המשימה, אך אין ברירה. אשר לסקטור העסקי, ההמלצות הן לתעדף את ההוצאות לטובת שיפור הפריון והן צריכות לקבל תמריצים לצורך כך. בדרך זו יקל עליהן לשרת לאורך זמן את החוב שנצבר כשהריביות היו גבוהות. לבסוף, נוכח חלקן הגדל והולך של כלכלות מתפתחות במצבת החובות, חשוב יהיה לחזק את שוקי ההון שלהן.
זה לא הולך להיות פשוט. זה ייקח זמן. הבנקים המרכזיים יצטרכו להגיע למצב של מסוגלות להוריד משמעותית את הריבית; משמעת פיסקאלית של הממשלות תתרום לכך וכמובן תשפיע ישירות על התמתנות צמיחת החובות. שיתוף פעולה בין הרשויות בכל מדינה ובין מדינות חיוני. שנים קדימה, נושא דלדול החובות יהיה מכריע לכיוון שהכלכלה הגלובאלית תלך.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות
