פרשנות
הסחבת במכרז הסיעוד: עוד מכה למוחלשים
380 אלף מטופלים ו־200 אלף מטפלות ומטפלים משלמים את המחיר הכבד ביותר על העיכוב המתמשך של המכרז
יותר מ־3 מיליארד שקל עלו למשלם דמי הביטוח הלאומי הפגמים במכרז הסיעוד הקודם שנכנס לתוקף לפני 16 שנים ב־2009. המכרז החדש היה צריך לצאת ב־2015, אבל פורסם ב־2022 ויש נגדו 7 עתירות שנמצאות בהליך ברור. כל חודש עיכוב עולה למדינה 35 מיליון שקל. לכן מן הראוי שהמדינה ובמיוחד בית המשפט יעשו הכל כדי להכריע במהירות בנושא ויוציאו את המכרז החדש לדרך. פתרון אפשרי הוא לקבוע מנגנון ניטרלי שיכריע במהירות בשאלה האם המכרז גירעוני.
הדחיפות חיונית בעיקר משום שמי שנפגעים הרבה יותר מהמדינה, ומהווים נזק היקפי, הן שתי אוכלוסיות חלשות במיוחד: 380 אלף המטופלים ו־200 אלף המטפלים. המכרז בא לפתור, בין היתר, שורה של בעיות: חברות שמספקות למטופלים פחות שעות מהמגיע להם, חברות שאינן מספקות שירות בפריפריה וחברות שאינן נותנות למטפלות את כל השכר והזכויות המגיעות להן.
במצב הנוכחי הסנקציה היחידה שיש לביטוח לאומי על חברות הסיעוד היא להפסיק לשלוח להן מטופלים חדשים. במכרז החדש יוכלו לקנוס אותן באלפי שקלים ואף בסכומים גבוהים בהרבה על כל מקרה של הפרה. אז סביר להניח הן יהיו הרבה יותר זהירות.
ביטוח לאומי טוען שחברות הסיעוד עושות הכל כדי לעכב את המכרז וסביר להניח שהוא צודק. אבל ביטוח לאומי והאוצר יכולים לבוא בטענות רק לעצמם על שנים של התכתשויות והורדת ידיים שבהן המכרז לא פורסם. אחד הלקחים הוא שאת המכרז הבא צריך להתחיל לכתוב שנתיים אחרי שהמכרז הנוכחי יצא לדרך. בפועל לא צריך להיות פסימי או ציני כדי להניח שבין המכרז החדש לזה שאחריו יעברו עוד 15 שנה וגם הפעם יהיו פגמים רבים שלא יתוקנו.
