כנס תשתיות
"אגרת גודש היא הפתרון המיידי היחיד לפקקים בגוש דן"
איליה כץ, סגן הממונה על התקציבים באוצר, אמר את הדברים בפאנל בכנס תשתיות לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי. יו"ר נמל אשדוד, שאול שניידר אמר שהפקק בנמל "נוגע רק לאוניות מטען כללי - בשל חוסר במשאיות ונהגים" ובנוגע להפרטת הנמל ציין כי "אנחנו אחרי הסכמות עם ההסתדרות - מחכים לאור ירוק מקובעי המדיניות"
"אגרת גודש היא הפתרון המיידי היחיד לפקקים בגוש דן. אין שום חלופה אמיתית אחרת כי לפתרונות האמיתיים האחרים נצטרך להמתין עוד זמן רב", כך אמר איליה כץ, סגן הממונה על התקציבים באוצר, בכנס תשתיות לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי.
כץ אמר את הדברים בפאנל שהתקיים במסגרת הכנס בהנחיית עמיר קורץ מכלכליסט. פרט אליו, השתתפו בפאנל גם יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר, סמנכ"לית תשתיות במנהל התכנון יעל סלומון, מנכ"ל מנרב אלי כהן, ומנכ"לית נתיבי איילון אורלי שטרן.
יעל, נתחיל עם הצד של המדינה. מה התוכניות כדי להוציא אותנו מהפקקים בכבישים, מהפקק של האוניות בנמלים ומהפקק באוויר שנובע מהעומס בנתב"ג?
יעל סולומון: "בראש ובראשונה, המשבר נובע מקצב גידול אוכלוסיה מסחרר, מצפיפות גבוהה של אוכלוסיה, מחוסר השקעה בתשתיות, ומקצב ביצוע נמוך. נכון להיום, במינהל התכנון מקודמות 400 תוכניות בתחום התשתיות, כאשר 40% הן בתחום התחבורה ו-40% נוספים בתחום האנרגיה.
"אם מסתכלים על נושא התחבורה אנחנו מדברים על מגה-פרויקטים כמו פרויקט המטרו שמשתרע על 150 ק"מ ונועד לפתור את משבר התחבורה במטרופולין ת"א, על קרוב ל-15 תוכניות בכל מה שנוגע לקישור ארבעת המטרופולינים של ישראל ברשת הרכבות המהירה, על קידום הרשת הפרברית שהיא לאורך 160 ק"מ ועל קידום רשת ה-BRT (מערכת האוטובוסים המהירה – ח"ג)".
מתי באמת נראה את המטרו נוסע?
יעל סלומון: "לפי האמירות האחרונות של משרד התחבורה והאוצר ההפעלה המסחרית תתחיל ב-2034. זו לא תהיה הפעלה מלאה, אלא הפעלה של השלב הראשון של הפרויקט שכולל בערך מחצית מהרשת".
איליה, כנציג משרד האוצר בדיון, אתה אופטימי? המטרו יתחיל לנסוע ב-2034?
איליה כץ: "זה יכול לקרות ב-2034. זה תלוי במספר גורמים ובקצב מתן ההיתרים וסוגיות אחרות שקשורות לנושא. חד-משמעית יש מערכות מטרו בעולם שהוקמו בטווחי זמן של 10 שנים, בטח 20-30 ק"מ ראשונים. ראינו בכמה מקומות בעולם שניתן לעשות את זה. הכנסת אישרה את חוק המטרו שאמור לאפשר להתגבר על כל מכשול בירוקרטי. זה אפשרי".
עד שהמטרו יפעל אפשר לעשות משהו באופן מיידי כדי להקל על העומס הבלתי נסבל בכבישים?
איליה כץ: " כלכלנים מסתכלים על הדברים האלה בפרספקטיבה של היצע וביקוש. בהיצע – המטרו שמיועד לשנת 2034 או קצת אחר כך זה לא פתרון למחר בבוקר ויש תשתיות שצריך להקים, כאשר התשתיות הכי מורכבות הן אלה שנותנות את המענה הכי משמעותי. בהיבט של הביקוש – לאחרונה יש ניסוי טבעי יפה של אגרת הגודש במנהטן. תוך חודש זמני הנסיעה שם ירדו ב-15%-60% בזמן הנסיעה. זה קרה בן לילה מרגע שהחלה אגרת הגודש".
1 צפייה בגלריה
כנס תשתיות לאומיות, מימין :אורלי שטרן, אלי כהן, שאול שניידר, יעל סלומון ואיליה כץ
(צילום: אוראל כהן)
אתה חושב שאגרת גודש זה משהו שצריך להיכנס למדינת ישראל?
איליה כץ: "אנחנו חד-משמעית בעד לעשות דבר כזה בגוש דן. יש מקומות שמאוד התנגדו לזה, למשל במנהטן ובשטוקהולם, אבל אחרי שראו שם את התוצאה של זה, התושבים מאוד תמכו בכך. הטיעון היחיד שיש נגד הדבר הזה הוא המצב של תשתיות התחבורה שלנו, בוא נחכה שיהיו לנו תשתיות".
אורלי, את חושבת שיש פתרונות אחרים שניתן לנקוט באופן מיידי?
אורלי שטרן: "קיימים פתרונות אפשריים. הדבר הראשון הוא נתיבי תחבורה ציבוריים (נת"צים). כבר היום בישראל 87% מהנסיעות בתחבורה ציבורית הן באוטובוסים. אנחנו נשענים עליהם ונישען עליהם הרבה מאוד שנים קדימה. התחלנו את הפרויקטים של ה-BRT (מערכת האוטובוסים המהירה – ח"ג). למשל, הקו הכחול שייצא מצומת בילו עד כביש 44 וצומת חולון, והביצוע שלו התחיל כבר או הקו החום מהסופרלנד בראשל"צ ועד לוד שיתחיל גם השנה".
עוד התייחסה שטרן לצורך בקידום תשתיות התחבורה בנתניה: "מטרופולין עמוס מאוד, שנוסעים בו המון בתחבורה ציבורית. גם שם יש קו אדום עד הרצליה. השאיפה שלנו היא להקים את התשתיות – נתניה, אזור השפלה ולהתחיל לתכנן את הקווים הבאים".
היא ציינה כי "עם מינהל התכנון אנחנו מתכננים את הקו הצהוב, מהקשים ביותר שיגיע מבני ברק וגבעתיים ועד תל אביב חולון ובת ים". שטרן בישרה כי "בסוף השנה נפתח את הנתיב המהיר משפיים עד ראשון לציון. הזכיין שלנו כבר העמיס את הכלים הראשונים. מדובר בהפעלה מדורגת שתתחיל באוגוסט".
אלי כהן מנכ"ל מנרב, אתה היית במגזר הציבורי באוצר, כעת במגזר הפרטי ויכול לתת פרספקטיבה כוללת. איך יוצאים מהפקק?
אלי כהן: "בכל הכבוד הראוי, אני שמעתי על כל הפרויקטים האלה כשהגעתי לאוצר לפני 22 שנה. הפרויקטים האלה תקועים בפקק כמונו. אפשר לעשות הרבה יותר, וזה תלוי קודם כל בקבלת החלטות. יושבים פה פקידים שיודעים לדחוף פרויקטים כשהם שרוצים. הוא יודעים להחליט שהם מקימים את המטרו מחר בבוקר, ולא להיות מופתעים שיש גידול באוכלוסיה. אז צריך קודם כל לקבל החלטות על איזה פרויקטים הולכים, והדבר השני הוא תכנון. היום לכל יחידות התכנון בישראל לוקח 400 שנה עד שמתכננים".
לדברי כהן, "אני בעד הכנסת חברות בינלאומיות, אבל כדי להכניס חברות לתכנון ולביצוע צריך ללמוד לכתוב מכרזים באנגלית. בממשל הקודם של טראמפ התחילו להגיע לכאן חברות בריטיות ואמריקאיות. הולך לקרות פה משהו גדול באזור. משהו יקרה עם המפרציות ועם מצרים וצריך לייצר תמריץ כדי לעשות את זה. למה לא עושים את זה? כי צריך פיקוד. יש פה חבר'ה טובים שיודעים לעבוד. צריך להושיב אותם סביב שולחן ולדרוש שייצרו פרודוקציה".
איליה, רוצה להגיד לנו משהו על זה?
איליה כץ: "אני אגיד משהו שיפתיע פה את כולם. אין היום אף פרויקט שנמצא באזורי הגודש במדינת ישראל שמוכן מבחינת מוסדות התכנון ומחכה לתקציב. אין כזה".
שאול, בוא נדבר על הפקקים בים. יש תור בנמלים. מה עושים עם זה, ומה קורה עם הפרטת נמל אשדוד? מתי זה קורה?
שאול שניידר: "אין בעיה אמיתית של קיבולת ויכולת לפרוק מטענים. הפקק נוגע רק לאוניות שנושאות מטען כללי כי כל האוניות שנושאות קונטיינרים נכנסות בשעות מדויקות. יש תשע אוניות שממתינות לכניסה לנמל והן לא נכנסות כי יש כאן חוסר במשאיות. אם ביום רגיל נכנסות לנמל אשדוד 4,500 משאיות לפריקה, אתמול בבוקר נכנסו לנמל 2,800 משאיות בלבד. יש בישראל מחסור גדול במשאיות ונהגים. אף יבואן לא מעוניין להכניס את האוניה שלו פנימה כשאין יכולת לפרוק את הסחורה".
אבל יש פתרונות. חיבור של הנמל למסילות הברזל.
שאול שניידר: "יש 5 נמלים שהרכבת מחוברת אליהם דרך מסילות ברזל, ונמל אשדוד הוא הנמל שהממשלה השאירה אחרון בתור. מי יממן את ה-38 מיליון שקלים של טיוב המסילה? הממשלה מפילה את זה על נמל אשדוד ורק לוקחת דיבידנד".
שניידר התייחס להפרטת נמל אשדוד העומדת על הפרק: "המדינה באה ואומרת 'אתם נמל ממשלתי – או שנפריט אתכם ב-100% או שתישארו נמל ממשלתי. לפני שנה הצעתי מבנה שנועד לתת מענה גם למדינה וגם לצרכיה וגם לסוגיה הכספית – מכיוון שאין אפשרות להתקדם להפרטה מלאה בגלל ההסתדרות אמרתי שהמדינה תישאר עם שליטה של 51% בנמל ו-49% יונפקו לציבור. המדינה תיהנה מהכנסה של מעל מיליארד שקל, נמל אשדוד יקבל גם מיליארד שקל, העובדים יהפכו לשותפים, ושוק ההון ייהנה מכך. עכשיו אגף התקציבים בא ואומר או שתהיה הפרטה מלאה או שלא תהיה כלום. אני מאוד מעריך את העמדה הזאת, אבל זה לא ישים".
מתי הצפי שזה יקרה?
שאול שניידר: "אנחנו מחכים לאור ירוק מקובעי המדיניות. זה יכול לקרות תוך שלושה עד ארבעה חודשים. אנחנו אחרי הסכמות עקרוניות עם ההסתדרות".
איליה, מה אתה אומר?
איליה כץ: "תמיד יש תור בנמלים ואני חושב שמעבר לשאלת ההפרטה דבר ראשון שצריך לעשות הוא לטפל בתור שמייצר לנו עלויות של 15 מיליון שקל בכל יום שבעלי המטען משלמים אקסטרה. יש לזה עוד השלכות של כמה עשרות מיליוני שקלים ביום. זה דבר דרמטי שצריך לפתור. אני מקבל את מה ששאול אומר שיש רק תשע אוניות שמחכות בכניסה לנמל, אבל רק מעורר את השאלה למה יש אוניות שמעדיפות לחכות בחיפה ולא לחכות בתור בנמל אשדוד".
שאול שניידר: זה פשוט. המספנות מטפלות באופן ספציפי במטען כללי, ולכן יכולות לתת מענה לחברות. לי אסור לעשות את זה, אני מטפל ב-5-6 סגמנטים שונים".
איליה כץ: "כלומר השירות בנמל הצפון יותר טוב מבנמל אשדוד, ולכן בוחרים אותו".
שאול שניידר: "אני לא מתווכח עם הרגולטור שלי, אבל חייב להעמיד על דיוקם. נמל אשדוד נותן מענה ל-6 סגמנטים וכל הנמלים הפרטיים נותנים מענה לסגמנט אחד או שניים. להגיד דבריןם רעים זה מאוד קל אבל בסוף היום האמת היא קצת אחרת ובסוף היום הפרטה של 100% שניסיתם כבר מ-2009 נכשלה לאורך 20 שנה ותמשיך להיכשל עוד 20 שנה".
איליה כץ: "הצליחה הצלחה גדולה בנמל אחר".
שאול שניידר: "בסוך יקרה לנמל מה שקרה לדואר כי חיכיתם לפתרון מצוין, ולא רציתם פיתרון שהוא רק טוב. מכרתם חברה כזאת רק במחיר החוב שלה. בוא נהיה ריאליים ונחשוב מה אפשר לעשות כדי לשפר ולא להמתין 200 שנה".
אלי כהן: "הייתי רוצה לייצר סוג של שינוי. מה שמתבקש הוא לשנות את שיטת המכרזים – דבר ראשון שהייתי שם במכרזים שהמדינה תפרסם הוא לדרוש שתהיה הכרה במספר מסוים של ימי מילואים של עובדים שהלכו למילואים. תתגמלו את החברות על עבודה בימי מילואים".
