עם שוך הלחימה באיראן זה הזמן להובלה ישראלית בזירת ה–AI הגלובאלית
הפגיעות במכון ויצמן ובאוניברסיטת בן גוריון לא מסתכמות בנזק שנגרם לתשתיות ולמחקרים. הן מנסות לערער את עמוד השדרה המדעי-טכנולוגי והאסטרטגי של ישראל
המתקפות האיראניות הנרחבות כנגד ישראל לא היו רק על יעדים צבאיים, וגם לא רק על ערים או על תשתיות קריטיות, אלא על עוצמתה הרכה של המדינה: המחקר המדעי והטכנולוגיה. טילים בליסטיים נורו בין היתר על מוסדות מחקר מדעי, ואף פורסם כי האיראנים כיוונו גם לענקית הטכנולוגיה מייקרוסופט. הבחירה ביעדים הללו אינה מקרית. ניתן לראותו כמהלך שנועד לערער את עליונותה המדעית-טכנולוגית של ישראל ולהרתיע מפני שיתופי פעולה בינלאומיים.
ההייטק, החדשנות והאקדמיה, כל אלו הם חלק מעוצמתה ומיכולת ההרתעה של ישראל, ממעמדה בזירה הבינלאומית, ומכוחה להשפיע גם בלי להפעיל טיל אחד. את זה מבינים גם אויבינו ואת זה נדרש לחזק עכשיו.
לא מעט נכתב בימים האחרונים, אודות מימדי ההרס והיקף הנזקים הגדול לפעילות מכון ויצמן למדע ולפעילות אוניברסיטת בן גוריון שבנגב. חלק מהפרסומים מתייחסים לפגיעה של כרבע מהפעילות המחקרית במכון ויצמן, וכן לפגיעה משמעותית בתשתיות אוניברסיטת בן גוריון, ייתכן גם ביכולת להכשיר רופאים בשנת הלימודים הקרבה.
מדוע בחרה איראן למקד תקיפות כנגד מוסדות מחקר אקדמיים וכנגד ענקית טכנולוגיה?
ג'וזף נאיי (Joseph Nye), שהלך לעולמו רק בחודש מאי האחרון, הוגה דעות אמריקאי ומומחה במדע המדינה וביחסים בינלאומיים, שאף כיהן בתפקידים בכירים במימשל האמריקאי, חקר רבות ופיתח את המושג "עוצמה רכה" של מדינות ביחסים בינלאומיים. בשפה פשוטה, להבדיל משימוש במטוסים, בכלי נשק ובטילים, בין היתר, העוצמה הרכה נוצרת מתרבות וערכים שמקרינה מדינה מסוימת, המהווים מוקד משיכה והשפעה ביחס לאומות אחרות.
התרבות הטכנולוגית-מדעית היא מרכיב משמעותי בעוצמה הרכה של מדינת ישראל, והיא בעלת השפעה רבה הן בעולמות המדע והטכנולוגיה עצמם, ובעלת השלכות מעבר לכך, ביחסים הבינלאומיים של ישראל. תעשיית ההייטק הישראלית, בתוכה תעשיית הסייבר שהיא בחוד החנית ברמה העולמית, מהווה נדבך חשוב בהובלה הביטחונית ובעליונות המדעית-טכנולוגית של ישראל, ומקור מרכזי לצמיחה הכלכלית של המדינה בשני העשורים האחרונים ביתר שאת.
מתקפה ישירה כנגד העליונות המדעית-טכנולוגית של ישראל
זו לא הפעם הראשונה שבה אויבים ויריבים מנסים לפגוע בישראל, כולל במימד המדעי-טכנולוגי, בדרכים שונות, בהן "לוחמת משפט" הנמשכת כל העת מחוץ לשדה הקרב הפיזי, בבתי דין בינלאומיים, חרמות BDS ודומיהם. אולם מתקפות טילים המכוונת למוסדות מחקר (ואפשר שגם לענקית טכנולוגיה בישראל), ופגיעה מוחשית פיזית במחקר מדעי ובתשתיות לימוד, מספקות הוכחה ברורה ונחרצת נוספת, לערכיותו של מימד זה בעוצמה הישראלית, ועד כמה ערכיות זו "מקרינה" החוצה. מעבר להרס ולנזקים הישירים, ייתכן שבמתקפות אלה, איראן קיוותה להרתיע חוקרים מחו"ל מפני ביצוע מחקרים חוצי גבולות בישראל, ולו בשל החשש כי מחקריהם יהיו נתונים בסכנת טילים ועלולים לרדת לטימיון. ייתכן שביקשה לשלוח מסר של תחושת פגיעות לענקיות הטכנולוגיה, ולהרתיען מפני הקמת מרכזי מחקר ופיתוח בישראל.
נדרשת פעולה מהירה מצד כלל השחקנים באקוסיסטם הישראלי
האקוסיסטם הדינמי בישראל משמש בסיס להצלחתה של ישראל כמובילה בעולם המדעי-טכנולוגי. כעת אולי יותר מתמיד, חיוניים שיתופי פעולה והיזון הדדי בין ממשלה, תעשייה, מוסדות המחקר ומגזר שלישי, ושיתופי פעולה בינלאומיים חדשים ופורצי דרך, לקידומו ולהעצמתו של המימד הטכנולוגי-מדעי בישראל.
אז מה נדרש לעשות כעת? ראשית, יש להבטיח השבת מוסדות המחקר לפעילותם השוטפת והתקינה במהירות. גם אם לא ניתן יהיה לשחזר את כלל המחקרים שנפגעו, נדרשת תוכנית פעולה זריזה בשילוב ידיים בין השחקנים השונים, שתבטיח בנייה מחדש של תשתיות, המשכיות מחקרית, שיקום וצמיחה מחודשת. מובן כי ההון האנושי בישראל הוא מרכיב קריטי בהיבטים אלה, וחשוב לגבש תוכנית פעולה למניעת "בריחת מוחות" ולטיפוחו של כח האדם המדעי-טכנולוגי בישראל.
שנית, על אף הפגיעה הפיזית ונזקי המלחמה שספגו מוסדות המחקר, למלחמה ולתוצאותיה דווקא פוטנציאל רב להעצמת העליונות המדעית-טכנולוגית הישראלית. בין היתר, ניתן למנף את ההצלחות הישראליות בשדה הקרב הטכנולוגי כמוקד למשיכה ישראלית לשיתופי פעולה בינלאומיים חדשים, ובד בבד למנף את היחסים עם ארה"ב שהתהדקו באופן חסר תקדים במלחמה זו, גם לטובת החדשנות הטכנולוגית.
בתוך הצעדים לקידום העוצמה הישראלית במימד המדעי-טכנולוגי, זה הזמן לקדם וליישם אסטרטגיה שתבטיח לאורך שנים, הובלה ישראלית בעולם הבינה המלאכותית (AI). הבינה המלאכותית מתבלטת כיום בראש סדרי העדיפויות בזירה הבינלאומית בכל הרמות - המדינית, הביטחונית, הטכנולוגית, העסקית והרגולטורית, והיא מהווה ותהווה מרכיב מרכזי בעליונות המדעית-טכנולוגית בשנים הקרובות.
עו"ד ורד זליכה היא שותפה וראשת תחום סייבר ו–AI במשרד ליפא מאיר, ומכהנת כחברת פורום המומחים המייעץ לממשלה למדיניות ורגולציה לבינה מלאכותית
